מאירי על עבודה זרה פג

כבר ידעת שהיולדת טמאה כנדה אחד היולדת ולד חי ואחד היולדת ולד מת ואפילו נפל ואם זכר יושבת שבעה לטומאה ושלשים ושלש לטהרה ולנקבה כפלים לטומאה וכפלים לטהרה והוא שתפיל מארבעים יום ואילך ואם לא הוכר בין זכר לנקבה יושבת ימי טומאה של נקבה ומשלמת לימי טהרה עד סוף ימי טהרה של זכר כמו שיתבאר במקומו הוחזקה מעוברת וילדה ואין ידוע מה ילדה כגון שעברה בנהר והפילה שם או שהפילה בתוך הבור וגררתו חיה חזקה ולד הפילה ויושבת לזכר ולנקבה ואם לא הוחזקה מעוברת הרי זו ספק יולדת ותשב לזכר ולנקבה ולנדה על הדרך שיתבאר במקומו ובתורת כהנים אמרו שאף שפחה כנענית בדרך זה וכמו שאמרו כאן מעשה בשפחתו וכו' ופירשו בה שהשפחה בעצמה הפילה:

כבר בארנו בכמה מקומות שהנפל אע"פ שלא נתקשרו אבריו בגידין מטמא באהל כמת עצמו ומתוך כך בור שהוא ידוע שמטילין בו נפלים המאהיל עליו טמא ואפילו היו חולדה ובורדליס מצויין שם שאין ספק מוציא מידי ודאי:

אשה שהפילה ולא ידעה מה הפילה והשליכה מה שהפילה לבור אחד שאין משליכים בו נפלים הואיל ולא נודע בדבר זה שהפילה אם הוא נאד מלא רוח שאינו מטמא או שמא הוא נפל שמטמא אם חולדה ובורדליס מצויין שם ספקו טהור שהרי יש כאן הרבה ספקות שמא אינו דבר המטמא ואם תמצא לומר שכן שמא חולדה ובורדליס גררוהו ויש פוסקין כן אף בשהפילה נפל בודאי מפני שחזקת חולדה ובורדליס חזקה גדולה היא והוה ליה כודאי:

ע"ז של גוי יש לה בטלה וכל שבטלה גוי קודם שתבא ליד ישראל מותרת בהנאה אבל אם באה ליד ישראל קודם שתתבטל הרי הוא ע"ז של ישראל ואין לה בטלה לעולם וגוי מבטל ע"ז שלו ושל חברו ואפילו לא היה זה המבטל עובד אותה של חברו כגון שזה לפעור וזה למרקילוס וישראל אינו מבטל ע"ז לעולם אף של נכרי ואף ברשות הנכרי ולא מן הדין אלא שמא יגביהנה קודם בטול והרי היא ע"ז ביד ישראל שאין לה בטילא ובטול זה לא סוף דבר קטוע אזן וחוטם וכיוצא בו אלא פיחסה אע"פ שלא חסרה בטלה:

גוי שהביא אבנים מן המרקילוס וחיפה בהם דרכים וטרסיאות הואיל ואין הדבר מזומן להחזירם למקומם בטול הוא ומותרות אבל ישראל שעשה כן אסורות וכן גוי ששיפה את הצלם של ע"ז שלא לצורך הצלם כגון ליפותו ולנאותו אלא לצורך עצמו הרי זו בטלה והיא ושפאיה מותרין שיפה אותה לצרכה היא אסורה ושפאיה מותרין וישראל שעשה כן אף לצרכו לא הועיל וכן גוי בשל ישראל לא הועיל:

ע"ז שלא נתבטלה ובאה ליד ישראל אסור ליהנות ממנה ומצות עשה לאבדה וכיצד מאבדה שוחק וזורה לרוח ודיו או מטילה לתוך הים בעין שאין חוששין בים הגדול לימצא אח"כ הא בנהרות שמציאתם קרובה אח"כ צריך לפרר ואע"פ שבשוחק וזורה לרוח הקרקע מזדבל בכך אין זה כלום שהרי באשרה עצמה מותר ליטע תחתיה ירקות בין בימות החמה בין בימות הגשמים שמ"מ הקרקע שאינה נאסרת עוזרת בהצמחה וכל שדבר אסור ודבר מותר גורמין לו מותר בכל מקום וכן שדה שנזדבלה בזבל ע"ז מותר לזרעה ויש חולקין בזו ולמטה יתבאר:

אחר שביארנו ששברי ע"ז מותרין מי שמצא צורת דירקון אע"פ שסתם צורה זו נעשית לע"ז והיה ראשו חתוך מותר שתולין את הדבר שביד גוי נעשה כמו שבארנו: