מאירי על עבודה זרה סח

מוריס זה האמור במשנה שאסרנוהו מחשש תערובת יין דוקא בשל בעלי בתים שאין דרכם לחזר אחר דגים שמנים אלא לוקח מאיזה מין שיזדמן וכן שדרכם לאכלו מיד ואין היין מקלקלו ולפעמים נותן בו יין להחשיבו אבל אומן העושהו להצניעו למכור על יד על יד היה דרכן לחזר אחר השמנים שבמין וכשהיו סוחטין לא היו סוחטין את הדגים מכל וכל בפעם ראשונה אלא בראשונה סוחטין אותם מעט עד שיצא השומן לבד והוא המעולה ופעם שניה סוחטין אותם בכלי אחר עד שיצא השומן הנבלע בהם וגם זה שמן הרבה ופעם שלישית סוחטין אותם הרבה עד שכלה כל לחלוחו ואין זה שמן כל כך ושלישי זה היה דרכם לתת בו יין כשמזמינים אותו למכרו על יד על יד להחשיבו אבל ראשון ושני אין דרכם לתת בתוכו יין שהרבה הוא מעולה מצד עצמו ואינו צריך יין ובשעת ההצנעה אינו נותן בו יין שאע"פ שמשביחו בשעתו מקלקלו הוא לזמן ומתוך כך מי שהוא בקי להכיר בין ראשון ושני לשלישי ראשון ושני מותר אף שלישי זה לא נאסר בכל זמן ובכל מקום אלא כל מקום שהיין ביוקר יתר על המורייס חזקה אין מערב שם יין ומותר ומ"מ היו דמיהם שוים אפשר שהוא מערב להשביח מקחו הביאוהו ממקום שהיין ביוקר למקום שהיין בזול אסור מחמת מקום זה ואם נשמר משבא בכאן מותר למדנו מכאן שכל שאר מיני מורייס שאין דרכם ליתן לתוכם יין מותר ליקחן מן הגוי וכל שכן שמפקידין את שלנו ושולחין אותו ביד גוי:

אף חילק והוא שיתבאר ענינו במשנה השביעית אע"פ שאסור ליקחו מן ההדיוט שמא עירב בו דבר טמא שמתוך דקותם אינם נכרים אעפ"כ מן האומן מותר מכיר הוא בהם ואינו מפחית במקחו וכן שהדג טמא מקלקלו ונזהר ממנו:

ישראל ששחט בהמה לשם ע"ז פסולה ואסורה בהנאה כזבחי מתים ואפילו לא כיון בזה אלא בגמר שחיטה אע"פ שלא נעשה משומד בשעת שחיטה וכל שכן בשעת השחיטה שהרי ישנה לשחיטה מתחלה ועד סוף שחטה שלא לשם ע"ז אבל כיון בה בשעת שחיטה לזרוק דמה או להקטיר חלבה לע"ז אף זו פסולה ואסורה בהנאה וכן גוי אע"פ שבסתם אין שחיטתו אוסרת בהנאה שאין אומרים שסתם מחשבתו לע"ז כל שפירש בשחיטתו כן או שנודעה לנו מחשבתו בכך פסולה ואסורה בהנאה וכבר ביארנו ענינים אלו במסכת חולין פרק שני:

כבר ידעת שהמקדש באיסורי הנאה אינה מקודשת כגון ע"ז ובשר בחלב וחמץ בפסח ואפילו אסורי הנאה של סופרים כגון חמץ בשעה ששית וכולן אין תופסין דמיהם חוץ מע"ז שאפילו עבר ומכר וקדש בדמיה אינה מקודשת קדש בפרש של עגלי ע"ז אינה מקודשת שכל מע"ז אסור אפילו הפרש שנאמר ולא ידבק בידך מאומה מן החרם אבל שור הנסקל אע"פ שהוא אסור בהנאה המקדש בפרשו מקודשת שאין הפרש כלום לענין השור: