מאירי על עבודה זרה נז

כבר בארנו במשנה שמסתפר ישראל מן הגוי ברשות הרבים או כל מקום שהרבים מצויים שם אבל לא ברשות היחיד ומ"מ אם היה רואה במראה אף ברשות היחיד מותר מפני שזה דרכו של אדם חשוב ומתירא הימנו:

לא הותר לאדם לראות במראה אלא בדרך זה מפני שהוא מנהג נשים ועובר משום לא ילבש גבר שמלת אשה וכן היא שנויה בתלמוד המערב במסכת שבת פרק במה אשה וכן יצא לנו משם שקרובי מלכות מותרים להסתכל במראה והוא שאמרו שם אין רואין במראה בשבת ואם היתה קבועה ר' מתיר וחכמים אוסרין ר' אחא בשם ר' בא טעמא דאהן דאסר פעמים שהיא רואה נימא אחת לבנה ותולשתה ובאה לידי חיוב חטאת והאיש אף בחול אסור לפי שאינו דרך כבוד שלשה דברים התירו לבית ר' שיהו מגלחים ורואים במראה ושיהו מספרים קומי ושיהו מלמדין את בניהם יונית מפני שהיו זקוקים למלכות ולמדת שזה שאמרו במסכת שבת פרק שואל אין רואין במראה בשבת ומוקמינן לה במראה של מתכת מפני שהיא חדה ועשויה להשיר בה נימין דאלמא כל בחול מותר ואף בשבת בשאר מראות מותר על כל פנים בנשים נאמרה:

גוי המסתפר מישראל כיון שהגיע לבלוריתו מיד שומט את ידו וכמה שלש אצבעות לכל רוח ובלורית היא ציצה אחת שהיו מניחין במצח וכנגדה אחורי העורף וכשהיא גדלה ביותר היו מגלחין ממנה והכל לשם ע"ז וי"מ אותה בענין אחר וסוף דברים שכל שהוא מניח או מעביר לשם ע"ז דינה כבלורית:

שפוד שצלו בו בשר אע"פ שאינו צריך לו עכשיו מותר לטלטלו ולהסירו מאמצע הבית ולשמטו טלטול מן הצד לקרן זוית שלא יזוקו בו בני הבית ואע"פ שאין עליו שום בשר אבל אינו נוטלו להדיא ואם היה צריך לו לצורך גופו או לצורך מקומו נוטלו בהדיא אף בשבת וכבר ביארנוה בפרק אין צדין:

מלאכות שהאשה חייבת לעשות לבעלה יתבאר במסכת כתבות שבהכנסות שפחות או נכסים הראויים לקנות מהם שפחות היא נפטרת מהם יש מלאכות שנפטרת מהם בהכנסת שפחה אחת ויש שאינה נפטרת אלא בשנים ויש בשלש ובארבע מיהא נפטרת מרובן של מלאכות ומ"מ אפילו הכניסה לו מאה שפחות כופה אותה לעשות בצמר שבטלה מביאה לידי זמה אלא שאין כופין אותה לעשות כל היום כמו שיתבאר שם:

כבר ידעת ששתי שערות הם סימן נערות לכל שהיא מבת שתים עשרה שנה ויום אחד ולמעלה לא היה שם שער אלא שיש גומות במקום שהשער ראוי לצמוח הרי אלו סימן חזקה אין גומא בלא שער ושערות היו בהם ונשרו ודבר זה יתבאר במסכת נדה:

כבר ידעת שהרושם בעצמו באיזה מקום שבבשרו כתובת קעקע לוקה וענינו הוא ששורט על בשרו וממלא מקום השריטה בכחול או בדיו או איזה צבע מצבעים הרושמים ומ"מ מי שיש לו מכה בבשרו מותר לו ליתן אפר מקלה על גבי מכתו ואע"פ שנראה ככתובת קעקע ויש כאן חשש מראית העין הואיל ויש שם מכה מכתו מוכחת עליו ודבר זה יתבאר במסכת מכות:

גבנת הגוים אסורים וטעם איסורם עם שאר דינין האמורים בה יתבאר למטה בריוח בע"ה: