מאירי על עבודה זרה נג

מי שנדר ואמר קונם שאיני נהנה לערלים מותר בערלי ישראל אמר קונם שאיני נהנה למולים אסור בערלי ישראל ומותר במולי אומות העולם שערלי ישראל כמולים הם חשובים ומולי אומות העולם כערלים שאין הערלה מיוחסת אלא לגוים שנאמר כל הגוים ערלים:

כבר ביארנו במשנה שמתרפאין מהם כל חולי שאין בו סכנה ושאי אפשר לבא לידי סכנה ואין צריך לומר שמתרפאין מהם רפואת בהמות אע"פ שיש בהם סכנה הא רפואת הגוף במקום שיש סכנה או חשש סכנה אין מתרפאין מהם אף בשכר אא"כ אחרים הבקיאים יודעים ורואים כל מה שיעשה ובזה מותר שאף הוא סבור מכירים הם סמי הרפואה וחוקרים עליהם ולא מרע אנפשיה וכן אם שאלו לו ואומר להם סם פלוני יפה לו וכיוצא בזה סומכין עליו סבור הוא אף הם שואלים לאחרים ולא מרע אנפשיה הא כל שלא בראיה או בידיעה כל חולי שיש בו סכנה אסור ויש מתירין בשכר מפני שמתירא הוא על שכרו וחס עליו:

והקזה הרי היא בכלל שאין בהם סכנה ומותר ואין הלכה כדברי האומר אפילו ריבדא דכוסילתא לא מתסינא מיניהו כלומר שאפילו הקזה איני עושה על ידם ומפני שסובר שהקזה עצמה רפואה היא וגדולי הרבנים מפרשים שאפילו היתה עקיצת החרב כואבת לו לא הייתי מרפאה על ידו אלא הלכה כדברי האומר למטה כל מכה שמחללין עליה את השבת אין מתרפאין מהם דאלמא כל שאין בה סכנה מיהא מתרפאין ויש מתמיהים על גדולי הפוסקים שהביאו ברפוי ממון בהמתו ואסרו בזו של ריבדא דכוסילתא דאלמא כל שבגופו אף במקום שאין בו סכנה אסור והביאו גם כן זו של ר' יוחנן ר"ל דכל מכה שמחללין עליה את השבת אין מתרפאין מהם הא כל שאין בו סכנה מתרפאין ומתוך כך מפרשים רפוי ממון דבר שאין בו סכנה כלומר שהוא במקום מסוכן אלא שאין בו סכנה עכשו ודבר שיש בו סכנה שיש בו עכשו סכנה וריבדא דכוסילתא הוא מקום סכנה מחמת הגידים אבל אינו עכשו מקום סכנה וזו של ר' יוחנן כך היא כל מכה שאין מחללין עליה את השבת כגון שאינה במקום סכנה מתרפאין הא שמחללין עליה את השבת כגון שהיא במקום סכנה אע"פ שאין בו עכשו סכנה אין מתרפאין ועיקר הדברים כדעת ראשון אלא שגדולי הפוסקים לא הוצרכו להביא זו של רב יהודה וגדולי המפרשים סמכו את דבריהם במקום שמניחין על ההקזה סם חזק שאפשר שיש בו סכנה ואחרוני הרבנים מפרשים דהא דר' יוחנן ר"ל כל מכה שמחללין עליה את השבת שנויה בחולה וכל שאין בו סכנה מותר דלא מרע אנפשיה ובסכנה אסור דמצי לאישתמוטי ראוי למיתה היה מצד כובד חליו וזו של ריבדא דכוסילתא בבריא ואינו חושש שיוציאו עליו שם שאינו יודע אלא שתולין לו בשנאה נראה שהם מפרשים דלא מרע אנפשיה מצד חסרון ידיעה ואינו מקפיד אם ייחסו לו כונה אחרת ואין הדברים כלום שאם כן כשהקשו לו מדברי רב יהודה לשני ליה ההוא בבריא ועוד אם ריבדא דכוסילתא פירושו הקזה עצמה הרי יאמרו שאינו בקי בהקזה ואם פירושו שכבר הקיז והעקיצה מכאיבתו הרי אף בזו תולין לו בחסרון ידיעה שאינו יודע להשקיט הכאב אלא ודאי אין הלכה כרב יהודה ואע"ג דפריך מנה יש לנו כיוצא בה כמו שבארנו בשני של כתבות במה שאמר רב המנונא באשה שאמרה גרשתני וכו' אלא לא נשאר האיסור אלא בחולי שיש בו סכנה וכל מכה של חלל הרי היא בכלל סכנה וכן גב היד וגב הרגל וכן לפי שטה זו אסור לאכול או לשתות על פי הנהגתו מרקחת או כוס של עיקרין וכל דבר שאינו יודע מה הוא וחולי שבתוך הפה הרי הוא כמכה שבחלל הגוף ואסור שמתוך שהם עובדי האלילים לבד ואינם מאמינים באלהות אינם גדורים בדרכי הדתות וכל עברה וכל כעור יפה בעיניהם ואין חוששין לכלום: