מאירי על עבודה זרה מח
Meiri on Avodah Zarah 48 · מאירי על עבודה זרה · free full Hebrew text
Open in the reader →כבר ידעת שמשבאו לירושלם נאסרו הבמות ולא היתה להם עוד התר וכן ידעת שקרבן עולת בהמה אינה באה אלא מן הזכרים בין ליחיד בין לצבור ומ"מ בשעה שהיו הבמות מותרות היו מביאין עולת נקבה בבמת יחיד הא בבמה גדולה והיא במת צבור אין מביאין לעולה אלא זכר ומה שנאמר באנשי בית שמש כשהביאו את הארון על ידי הפרות ואת הפרות העלו עולה לי"י הוראת שעה היתה:
הלוקח בהמה מן הגוי ואין ידוע אם בכרה אם לא בכרה וילדה אצלו הרי זה בכור מספק ונאכל לבעלים במומו שהמוציא מחבירו עליו הראיה ואם נודע זמן לידתה ולקחה תוך זמן שאי אפשר לילד קודם זמן זה הרי הוא לכהן ואע"פ שבסוגיא זו העידו בשיעור זה שכל שהיא בת שלש ומהם למטה אינה יולדת וכל שנכנסה ברשות ישראל אינה יתרה מבת שלש ודאי לכהן אנו רואין בפרות שלנו שיולדות קודם זמן זה ודנין לפי טבע המקומות היתה בהמה זו חמורה שפטר רחם שלה אסור בהנאה עד שיפדה פודה אותה בשה והשה לבעלים הואיל ואין הכהן מביא ראיה אא"כ נודע זמן לידתו והיה המקח תוך הזמן שאי אפשר לו לילד תוך זמן זה כמו שביארנו:
נושאי הארון צריכים שיחזירו פניהם כלפי פנים כדי שיהו אחוריהם כנגד חוץ ולא כנגד הארון וכן כתבוה גדולי המחברים וכן היא בספרי ובמדבר סיני רבה ואף בסוגיא זו רמוזה כן במה שאמרו בפרות ועקמו פניהם כלפי ארון ואמרו שירה: