מאירי על עבודה זרה מז

כל האסורים למזבח ולדותיהם מותרים חוץ מארבעה והם ולד הנוגחת ר"ל שהמיתה את האדם ולד הנרבעת והנעבדת והמוקצה אף באלו דוקא שנתעברו ואח"כ יצא מהם מעשה זה שנמצא הולד בשעת העבירה אבל נעשית העברה ואח"כ נתעברה שאע"פ שהרביעה עוקרתה אפשר לקצת בהמות שאינן נעקרות בכך ולדה כשר ואפילו נרבעה אחד שהוקדשה ואין צריך לומר אם נרבעה כשהיא חולין ואח"כ נתעברה וכן הדין לאפרוח היוצא מביצת טרפה שמותר כמו שיתבאר במקומו ובתלמוד המערב שבפרק צלמים נחלקו בביצה ע"ז שנעשית אפרוח כהנא וחזקיה כהנא אמר מותרת חזקיה אמר אסורה ובביצת הקדש שנעשית אפרוח כהנא אמר אסורה ור' יוחנן אמר מותרת ופי' שם ר' יוחנן אמר מותרת ופודה אותה כזמן זרעה כלומר כפי מה שהיתה שוה בשעה שהוזרעה כהנא אמר אסורה ופודה אותה כמות שהיא ולענין פסק יראה בע"ז שמותר ובהקדש שצריך פדיון ואם לא פדה מותר בדיעבד כמו שנבאר בפרק צלמים:

לענין יולדת יתבאר במקומו על יוצא דופן שאין אמו טמאה לידה ואין לה ימי טומאה וטהרה עד שתלד ממקום שמזרעת ואין הלכה כדברי האומר ולד מעליא הוא כמו שיתבאר במקומו: