מאירי על עבודה זרה מה

אשה לא תתיחד עם הגוים מפני שחשודים על העריות ומ"מ בדיעבד אין חוששין לה לפסלה:

האשה שנחבשה בידי גוים אם בסבת ממון נחבשה כגון שלותה היא או בעלה ונתמשכנה על הלואה זו הרי אימת הגוי על הפסד מעותיו ומותרת אף לכהן שאין חוששין שנבעלה כלל אפילו באונס ואם על עסקי נפשות נחבשה אפילו נתנה לפדיון אסורה לכהונה שמאחר שאין כאן הפסד ממון אינו נמנע מלבא עליה באונס הא ברצון מיהא אין לחוש ושלא כדברי גדולי הרבנים ואם היתה נשואה אם אשת ישראל היא מותרת ואם אשת כהן אסורה הואיל ועל עסקי נפשות נתפשה והוא הדין לכל כהן משום זונה והתבאר בכתבות כ"ו ב' שלא נאמר כן אלא בזמן שיד ישראל תקפה על הגוים אבל אם יד הגוים תקפה אין אימת מעות עליהם ואף על ידי ממון אסורה לכהונה אפילו היתה פנויה משום זונה ואם היא אשת כהן אסורה הואיל ועל עסקי נפשות נתפשה אא"כ העיד עליה אחד או שלא נודע שהיתה שבויה אלא על פיה כמו שיתבאר במקומו ובאשת ישראל מותרת שהרי יש כאן שתי ספקות שמא לא נבעלה ואם נבעלה שמא באונס היה וגדולי הרבנים מחמירין בה ואין דבריהם נראין לענין פסק יראה לי שלא נאמרו הדברים אלא שנחבשה בידי לסטים אבל בערכאות שלהם אף על עסקי נפשות ואף בזמן שידם תקפה מותרת בכל ענין אימת ערכאות על הכל ושמירת כל הנחבשים על המלכות מוטלת וכבר ביארנוה בשני של כתבות:

פרת חטאת אע"פ שאינה קדשי מזבח הואיל וקרויה חטאת פסולה בכל מום שקדשי מזבח נפסלין בו וכן יוצא דופן ואתנן ומחיר וטרפה ורבועה ומוקצה ונעבד פוסלין בה ומותר ללקחה מן הגוים שהרי אף בשאר קרבנות עושין כן כמו שביארנו למעלה כל שכן בזו שאינו רוצה להכניס עצמו בספק הפסד דמים יקרים:

עלה עליה עול או שום משוי אפילו כריכת השקים פסולה ובעגלה ערופה אינו פוסל עד שתמשוך ותלך באותו משוי טפח ממקום למקום שנאמר אשר לא משכה בעול:

פרה שבא עליה זכר אפילו שלא בדרך עול כגון שבא עליה דרך ספסלים פי' בתלמוד המערב שהיא פסולה ואין צריך לומר אם בא עליה דרך עול שאע"פ שכל שהוא להנאתה אינה עול כמו שאמרו פירס טליתו עליה לצרכו פסולה לצרכה כשרה בזו תחלת עלייתו עול הוא אצלה מעתה אין אתה צריך לומר במעוברת שהיא פסולה וכבר ביארנו מענין זה בשני של פסחים: