מאירי על עבודה זרה קמב

חכמי הצרפתים מפרשים ומדד האמור במשנה במדידת ישראל וקודם הגבהת הגוי או משיכתו ודבר זה יש בו תנאים ואלו הם:

פסק עמו דמים אע"פ שלא הקדימם ומדד ישראל לכליו של גוי האסור ואפילו יש יין נסך בשולי הכלי אם היה הכלי בחצרו של גוי מותר לכתחלה לעשות כן וליטול דמיו שהרי משהגיע לאויר כלי קנה הואיל ודעתו לקנותו מאחר שפסק הגוי ולא נעשה יין נסך עד שהגיע לקרקעיתו של כלי ואע"פ שמשהגיע קלוח ראשון נאסר הכל בנצוק קודם שיגיע לאויר הכלי יראה שאין נצוק לסתם יינן אוסר בהנאה ומה שאמרו בשמועה זו שמעת מינה נצוק חבור למי שגורס כן פירושו שמעת מינה נצוק חבור ליאסר בהנאה ודחאה שלא נאסר בהנאה וכן פרשוה חכמי האחרונים ומ"מ אם היתה טפת יין נסך בפי הכלי אסור לכתחלה שהרי נאסר קודם שיגיע לאויר כלי ויקנהו ואם לא היה יין בכלי של גוי מותר בכל ענין שהרי נודות הגוים ויין ישראל כנוס בתוכו מותר בהנאה:

היה הכלי בחצרו של ישראל אם היה מונח על הקרקע דמיו אסורין שכליו של לוקח ברשות מוכר לא קנה לוקח וכבר נעשה יין נסך כשהגיע לקרקעות הכלי ועדין לא קנאו ומ"מ אם היה הכלי בידו של גוי קנה לו אויר כליו ברשות לוקח מתורת הגבהה:

כל שנאסר במדידת ישראל מצד כליו של גוי דוקא לכתחלה הא דיעבד דמיו מותרין שאין סתם יינן אוסר תערבתו בהנאה אלא מוכרו כלו חוץ מדמי יין נסך שבו ומ"מ לכתחלה אסור מעתה המוכר יין לנכרי ורוצה למדוד בכליו האסור יקדים לו מעות ואם אין לו מעות ורוצה בהקפה ילונו משלו ויחזור ויקבל הימנו קודם שימדוד או יכשיר הכלי ויפרענו אחר מדידה קודם שיטלנו הגוי ויגע בו קודם משיכה או ישתדל מ"מ שיקנהו הגוי באחת מדרכי הקניות קודם שיעשה יין נסך ויש מערימין להשאיל רשותם ללוקח כדי להקנותו בכליו כלל הדברים כל שקנאו קודם שנעשה יין נסך מותר ליטול מעותיו ומעתה מה שאמרו רבים שאם נטל משכון עליו אסור מפני שלא קנה המשכון וכמו שאמרו במסכת קדושין ח' ב' מנה אין כאן משכון אין כאן ונמצא כשפורעו שפורעו דמי יין נסך אין זה כלום שאם קנאו הגוי קודם שיעשה יין נסך כבר נתחייב בדמיו ואף בלא משכון מותר ואם נעשה יין נסך קודם שקנאו אף המעות אסורין:

ויין הנמכר בחנות אין צריך פסק שהרי דמיו ידועים לפי המדה:

משיכה בגוי קונה הן גוי מגוי הן גוי מישראל הן ישראל מגוי גוי מישראל כמו שהוזכר במשנתנו גוי מגוי כמו שהוזכר בסוגיא זו בשמועת בן נח ישראל מגוי כמו שהתבאר מסוגיא זו בשמועת הלוקח גרוטאות וכשם שהמשיכה קונה לו כך הדין לשאר הקניות הדומות לה כגון הגבהה וכליו של לוקח אבל מעות נחלקו המפרשים אם קונין בגוי אם לאו ורוב מפרשים מסכימים שהמעות קונות בהם וכמו שיראה מסוגיא זו ומסוגית אתנן האמורה למעלה וכן יראה ממסכת קדושין פרק א' ומ"מ במסכת בכורות פרק שני יראה שאין המעות קונות בגוי ורוב מפרשים מסכימים לדחות אותה סוגיא ולפסוק שהמעות קונות בגוי כמו שנראה מכמה מקומות:

מה שפירשנו שאויר כלי קונה יש שואלין בה ממה שאמרו במסכת גטין בפרק הזורק שלענין גט אין אויר כלי קונה ותרצו שלענין גט למקום המשתמר אנו צריכין דומיא דידה ואויר כלי אינו מקום המשתמר שאין מחיצות כלי עשויות לשמור מאוירם אבל לענין קניה אף אויר כלי קונה ואף לענין אויר חצר כחציה כמו שיתבאר במקומו ואע"פ שלענין שבת קלוטה לאו כמי שהונחה דמיא ואף בתוך שלשה צריך הנחה על גבי משהו טעם הדבר שכל עניני שבת ממשכן יצאו ואנו צריכין לעקירה והנחה לגמרי:

כבר ביארנו בפרק רביעי שהלוקח גרוטאות של כסף מן הגוים ונמצא בהן ע"ז אם משך ולא נתן מעות יחזור ויבטלנה הגוי ואח"כ יקחנה אם ירצה שאע"פ שמשיכה בגוי קונה מ"מ משיכה בטעות היא ואם נתן מעות ומשך יוליך לים המלח ואע"פ שהכל בטעות אין רשאי להחזירה וליטול מעותיו מפני שנראה כמוכר ע"ז מ"מ אם היה יודע בשעת המקח שיש שם ע"ז אין כאן מקח טעות והילכך כל שמשך אע"פ שלא נתן מעות יוליך לים המלח שמשיכה בגוי קונה וכן אף בנתן מעות ולא משך לשטה זו שכתבנו שאף המעות קונות בהם:

הקדמת מעות שכתבנו שעומדת לגוי במקום הגבהה או משיכה יש אומרים אפילו הקדמת דינר למכירת יין הרבה כדרך ערבון שקונה כנגד כלו לדעת קצת ואף לדעת האומר שאין קונה אלא כנגדו כמו שיתבאר במקומו לגבי גוי מיהא קונה שדרכם להעמיד מקחם בערבון ומביאים ראיה לדעת זה ממה שאמר כאן דאקדים ליה דינר כלומר ואפילו היה המקח כמה וי"מ שאין מלת דינר דוקא אלא שהקדים לו מעות כשיעור המקח ויש מעמידין אותה אף בשלא פסק ושנתן לו מעות הרבה לרווחא דמילתא וכנגד מה שפרשנו למעלה כמו שרמזנו שם:

בני נח נהרגים על שבע מצות וכבר ידעת שהגזלה אחת מהן ואף בפחות משוה פרוטה נהרגין עליה שממון הוא אצלם ואע"פ שהגזלה בעין ולא נשתנית שהרי מ"מ קנאה במשיכה וחייב להחזירה לבעליה אפילו היה הנגזל ישראל שאין פחות מפרוטה ממון אצלו וזה שאמר ולא נתן להשבון פרושו שאינו בתורת השבון להפקיע מיתתו בהשבתו שהרי נמחלת היא מאליה גזל אחד ובא אחר וגזלה ממנו דרך גזלה ולא דרך הצלה לבעליה אף הוא נהרג עליה: