מאירי על עבודה זרה קלה

שאור של חולין שנפל לתוך עיסה של חולין וחמצה כל צרכה ואח"כ נפל שם שאור של תרומה או של כלאי הכרם אם יש שם בכדי לחמץ שעור עיסה כזו הכל אסור ואע"פ שפגמו שבח הוא לה לחמץ עיסות אחרות ואיכא דניחא ליה בהכי והוה ליה כחומץ שנפל לתוך היין שבנותן טעם אסור אע"פ שהחומץ פוגם את היין הואיל ואיכא דניחא ליה בחמרא ואיכא דניחא ליה בחלא וזהו טעמו של אוסר ומ"מ דעת המתיר בזו של שאור נראה הטעם שהחומץ והיין הרי החומץ איכא דניחא ליה ביה לענין אכילה כגון למקפה אבל שאור אינו ראוי לאכילה כלל אלא לחמץ ומותר לדעתו וכן פסקו רבים אלא שרוב פוסקים נוטים בה לאיסור ומעתה נפל של תרומה או של כלאי הכרם תחלה אין צריך לומר שהוא אסור נפלו שניהם כאחד ולא בזה כדי לחמץ כבר התבאר בפרק שני שמותר מדין זה וזה גורם היה בכל אחד מהם כדי לחמץ אסור שהרי אין האיסור צריך לשל התר וכן שהרי מ"מ מיהר זה את חמוצו: