מאירי על עבודה זרה קי

ישראל החשוד לעשות בטומאה אסור לבצור עמו שהרי הוא גורם טומאה ואף דריכה עמו אסורה מפני שדריכתו בעברה ואין לנו לסייעו והרבה מפרשים שואלים בה איזה עברה מתחדשת בדריכה והלא כבר נטמאו ומשיבים בה דברים בטילים ויראה לי הטעם שהבצירה אסורה אפילו לא יצאו משקין מהם כלל מדברי סופרים וטעם גזרתם שמא יסחטם מעט אחר שלדריכה הם עומדים ויוכשרו בסחיטתו או שמא אם הכניסם לגת בלא סחיטה פעמים לוקח מהם אשכול של ענבים לבדקו וסוחטו ומזלפו על שאר הענבים שבגת שהרי הכל לדריכה עומד והוכשרו בכך כמו שהתבאר במקומו ונמצא שהבצירה אסורה מטומאת סופרים והדריכה מטמאתו טומאת התורה וזו עברה ומ"מ אחר שנדרכו כבר נטמא בטומאת התורה ואין כאן עוד עברה ומוליכין חביות ריקניות אפילו טמאות לגת למלאן ממנו ומביאין עמו מן הגת אבל נכרי מ"מ אין בדריכתו עברה שאינו בר עברה ומפני זה דורכין עמו ויראה לי לפי שטתנו שאין דורכין עמו עד שיתחיל הגוי בדריכתם ויטמאו טומאת התורה נחתום ישראל העושה בטומאה לא לשין ולא עורכין עמו שאין מסייעין ידי עוברי עברה ואע"פ שכבר נטמא טומאת התורה בלישה ואין עוד עברה בקיטוף מ"מ לישה וקטוף מלאכה אחת היא או מפני שבקטופו מוסיף בה קמה ומוסיף בטומאה ומ"מ אחר לישה וקיטוף כבר נעשה הכל ומוליכין עמו פת לפלטר ופי' גדולי הרבנים בפלטר שהוא אותו שאופה את הלחם בתנור והוא הדין שמותר לאפותו ואין נראה כן חדא דאם כן היה לו לומר אבל מוליכין עמו פת לתנור ועוד שהרי בתלמוד המערב אמרו שאין עושים ממנו גריסין בתנור וודאי הוא הדין שאסור לאפותו וכן הדין שהרי יש כאן גרמת הכשלה לאחרים הלוקחים ממנו וכן שהאפיה סוף המלאכה והכל דבר אחד ומלאכה אחת אלא שבודאי נראין הדברים שאין מוליכין אותו לאופה הלחם וכל שכן שאין אופין לו ופלטר אינו אופה הלחם אלא נחתום קטן שלוקח מנחתום גדול את הפת ביחד אחר שנאפה ומוכרו על יד על יד וזו ודאי מלאכה אחרת וכבר נגמרה כל העברה ולפיכך מותר וכן פירשו חכמי צרפת ובפרק הזהב אמרו פלטר מתרתי ותלתא זבין ואף על הנחתום יש לפרש בו ענין אחר מכח אותה שמועה על אותו שלוקח מבעל הבית אלא שבכל התלמוד קורא נחתום זה שלש את העיסה ועורכה אלא שלפעמים כלה כדו ולוקח מבעל הבית:

זהו ביאור המשנה וכלה שלא כהלכה נאמרה ולענין פסק יין משהתחיל לימשך נעשה יין נסך כמו שיתבאר בגמרא בארוכה ומעתה אין לוקחין גת בעוטה מן הנכרי וכן אין דורכין עמו אא"כ בגת פקוקה ר"ל סתומה שאין יין נמשך לצאת ממנה וכן שהיא מלאה מראשה לראשה עד שאי אפשר לה להמשך אפילו על שטח עצמה כמו שיתבאר בגמרא:

ולענין מה שנתגלגל בה הלכה שמותר לאכול חולין טמאים או לשתותן וכשם שמותר לאכלם או לשתותם כך מותר לגרום להם טומאה אף בארץ ישראל ואפילו לטמאן לכתחלה ואין חוששין להכשלת אחרים ואין צריך לומר שמותר לסייע ידי העושה אותם בטומאה ואפילו בדגן תירוש ויצהר ודברים שנכנסו תחת משנה זו בגמרא אלו הם: