מאירי על עבודה זרה קז

כבר בארנו שאין אדם אוסר דבר שאינו שלו מעתה נעבד שלו בתלוש אסור אף להדיוט ואם הוא מחובר שלא היתה בו תפיסת ידי אדם או בעל חיים אסור לגבוה ומותר להדיוט של חברו מותר לגבוה אפילו תלוש שאין בו רוח חיים ואין צריך לומר להדיוט ואם עשה בו מעשה לשם ע"ז אסרו אף להדיוט אף בבעל חיים בין של יחיד בין של רבים וכבר בארנו בשם גדולי המפרשים שאם היה של רבים לא נאסר ולא יראה כן:

מעתה ישראל ששחט בהמת חברו לע"ז אפילו לא שחט בה אלא סימן אחד אסרה אף להדיוט ואפילו לא שחט בה אלא כל שהוא שאע"פ שהמשתחוה לבהמת חברו לא אסרה עשה בה מעשה אפילו כל שהו אסרה ומ"מ רוב מפרשים מסכימים בזו להתירה בהנאה ולאסרה באכילה ויש מי שאומר כן אף בשהיה לו לישראל שותפות בה ולא סוף דבר בישראל אלא אפילו גוי או ישראל משומד ויש מי שאומר בישראל שלא אסרה שלא נתכון אלא לצער את חברו ולא לעבוד ולא נאמר כן אלא בגוי או משומד ואין דברים אלו נראין ומ"מ אף לדבריהם אם היה ישראל והתרו בו ואעפ"כ שחטה לשם ע"ז הרי הוא כמשומד:

לא עשה מעשה בגופה לע"ז ר"ל לעבוד הבהמה אבל עשה בה מעשה משמשי ע"ז או כעין בימוס לע"ז כגון שנסך יין לאיזה כוכב בין קרניה של בהמה זו לא אסרה ויראה אף בשלו שאין בעל חיים נאסר מתורת משמשי ע"ז וי"מ שאין משמשים נאסרים אא"כ נעשו מתחלה לכך ואין נראה כן וגאוני הראשונים פירשו בה מפני שבימוס שנפגם מותר ואי בעי פגים ליה מצד שהם סוברים שמשמשי ע"ז של ישראל יש להם בטול ובטולן על ידי אותו ישראל או חברו העובד כמהו וכן שמשמשין שנתבטלו מותרין אף לגבוה כמו שפירשנו למעלה:

מי שאנסוהו גוים והשתחוה לבהמת עצמו או לשאר דברים התלושים שלו אסרם אף להדיוט בין בצנעה בין בפרהסיא בין בשעת השמד בין שלא בשעת השמד שהרי אף בצנעה ואף שלא בשעת השמד כל שבע"ז יהרג ואל יעבור כמו שבארנו בפרק שני ואע"פ שיראה מכאן שבצנעה מותר אין הלכה כן ולא נאמרה אלא לדעת ר' ישמעאל שהיה מתיר במקום אונס בצנעה אף בע"ז אחר שאינה שעת השמד ולענין חיוב בית דין כל שלבו לשמים אין עונש בית דין עליו אלא שאיסור רביץ עליו ושאוסרין את מה שעבד מתורת נעבד:

בימוסיאות שהעמידו גוים בשעת השמד להעביד שם את ישראל ע"ז אפילו בטל השמד נעשו אותן הבימוסיאות משמשי ע"ז של ישראל ואין להם בטילא עולמית כמו שביארנו למעלה ואף לדעת המפרש שמשמשי ע"ז של ישראל יש להם בטלא וכנגד שיטתנו מפרש בזו שעובד את הבימוס עצמו אגב הע"ז שכך דרכם לפעמים כמו שהתבאר ולא סוף דבר שעת השמד אלא אף אם כפוהו בצנעה ועבר אין לו בטלה עולמית:

ישראל משומד דינו כישראל לענין בטול ע"ז ר"ל שאין לע"ז שלו בטילא עולמית: