מי השלוח, חלק ב, ליקוטים מכתובים, ספר משלי כא

אוצר נחמד ושמן בנוה חכם. זה הוא השי"ת וכסיל אדם יבלענו ונתבאר בחלק ראשון (על פסוק זה) שכסיל נקרא מי שמצפה לדברי תורה ונצרך לישועה ומבין ערכו, אזי כששומע הד"ת בולע אותם בכל אבריו וזה קאי על משה רבינו, וכן מים עמוקים עצה בלב איש (משלי כ',ה') זה הוא השי"ת שנקרא איש מלחמה ואיש תבונה ידלנה זה משה שחשק וצפה להד"ת.

העז איש רשע בפניו וישר הוא יבין דרכו. הפסוק הזה מדבר ממה שהאדם מקבל איש רשע, היינו שלוקח דבר האסור לו וכמו שנדרש במדרש (רבה תרומה ל"ג,ה') וישר הוא יבין דרכו, היינו שיבין באיזה אופן לקבל ואפילו בדברי תורה, ולכן יש כאן קרי וכתיב הכתיב הוא יכין והקרי הוא יבין דרכו.

העז איש רשע בפניו וישר הוא יבין דרכו. והכתוב הוא יכין דרכיו, והענין בזה כי כשאדם רוצה לידע החסרון שלו יחשוב קודם המעשה, כי בשעת התשוקה אין ביכולתו לחשוב דרכיו ולהכיר חסרונו, כי בעדנא דיצר הרע לית מאן דמדכר ליצר טוב, לכן עיקר העצה הוא לחשוב כאלו רוצה לעשות עכשיו ומזה יכיר החסרון שלו ויכול להשמר מזה, ולכן הכתוב וישר הוא יכין דרכיו, אכן כשאין מכיר חסרונו לזה הקרי הוא וישר, היינו כשרוצה להיישיר דרכיו אזי השי"ת מתנהג כנגדו גם כן במדת ישר והוא יבין דרכו שהשי"ת יתן לו עצות ובינה בלבו להבין ולהכיר חסרונו.