מי השלוח, חלק ב, ליקוטי הש"ס, מסכת סוכה ג

סוכה שהיא גבוהה למעלה מעשרים אמה פסולה. ואיתא בגמ' ג' טעמים על זה, והענין בזה כמו שכתיב (בראשית ל"ג,י"ז) ויעקב נסע סכתה ויבן לו בית ולמקנהו עשה סכת על כן קרא שם המקום סכות, להבין מה שקרא שם המקום על שם מקנהו, כי ויבן לו בית היינו במעמקי לבו של יעקב באתר דלא אתיידע בנה בית שזה נקרא מקום ארון אינו מן המדה שאין בזה שום תפיסה בעוה"ז, ולמקנהו היינו הקנינים שלו בעוה"ז קרא סכות, ולכן קרא שם המקום על שם הקנינים, שזה יוכל האדם להכיר בתפיסתו שהקנינים שלו הם של השי"ת, וזה הוא ענין ג' טעמים לפסול סוכה הגבוהה למעלה מכ', רבה אומר למען ידעו דורותיכם עד כ' אמה אדם יודע שהוא דר בסוכה, היינו שיראה בליטה מפורשת שהשי"ת חופף עליו ועיקר הסוכה הוא זה הבטחון שהשי"ת יהיה מגן בעדו, וזה הוא מחמת שיכיר שביד השי"ת נפש כל חי וזהו למען ידעו דורותיכם. וטעמו של רבי זירא שעד כ' אמה אדם יושב בצל סוכה ולמעלה מעשרים אמה אין אדם יושב בצל סוכה אלא בצל דפנות, צל סוכה נקרא שידע האדם שהסיבה שהוא בטוח בה, כגון אם יש לו סיבה לפרנסה גם זה הוא מהשי"ת, ולא צל דפנות שידמה לו שהסבה היא ממעשה האדם רק יכיר מפורש שראשית הארה הוא מקבל מהשי"ת וכמו שכתיב (תהלים ק"ד,כ"ח) תתן להם ילקוטון תפתח ידך ישבעון טוב, פירוש שיכירו ראשית הנתינה שהוא מהשי"ת ואח"כ תפתח ידך ישבעון טוב, וכמו שמברכין קודם כל הקבלות הן ברכת התורה והמצות וברכת הנהנין עובר לקבלתן. וטעמו של רבא משום דירת עראי כדאיתא במדרש (רבה ואתחנן ב',י') וכי יש יהודי אכסנאי, שישראל כל מקום שהם יכולים לראות את השי"ת שם ביתם, אפילו במקום שהם דרך עראי, כי הפירוש מהמאמר צא מדירת קבע ושב בדירת עראי שהאדם צריך לשאוב בכל רגע חדשות ולראות בכל רגע איך השי"ת משפיע, וזה צא מדירת קבע ושב בדירת עראי, וכן בדברי תורה ג"כ שאיתא בגמ' (מגילה י"ט:) שהראהו הקב"ה למשה דקדוקי תורה ודקדוקי סופרים ומה שהסופרים עתידין לחדש, ורק שהסתיר לכל הדורות שיחודש כל אחד בזמנו. וזה רומז מצות סוכה שאז צריך האדם לצאת מדירת קבע ולישב בדירת ארעי, היינו לראות שכל ההתחדשות בכל רגע הוא רק מהשי"ת, וזאת הוא קשה ביותר לפני האדם שיכיר הכרה זאת, וזהו ויעקב נסע סכותה בה' הידועה שזה מורה על טעמו של רבה שהיה לו הכרה ובליטה מפורשת וראה מפורש בטוחות בהשי"ת שהשי"ת חופף עליו. ויבן לו בית מורה על טעמו של רבא שבמעמקי לבו ראה מפורש שבכל מקום הוא ביתו כי מקום ארון אינו מן המדה, ואינו צריך לראות זאת על הגוון. ולמקנהו עשה סכות מורה על טעמו של ר' זירא שראה שכל הקנינים והסיבות שלו הם מהשי"ת וקרא שם המקום סכות, כי לטעמו של רבא קשה האדם להשיגו ולהכיר זאת, ודר' זירא עדיפא מדרבה שאפילו הסיבות מזה העולם גם כן הם מהשי"ת ולכן קרא שם המקום על שם טעמו של ר' זירא.