מי השלוח, חלק ב, ליקוטי הש"ס, מסכת פסחים צט

והיה ביום ההוא לא יהיה אור יקרות וקפאון א"ר אלעזר זה אור שיקר בעוה"ז וקפוי לעוה"ב. כי אור הניכר בעוה"ז הוא ניכר רק ע"י תמורה, מחמת שיש חושך המסתיר את האור מצד זה ניכר טובת האור, אבל לעוה"ב כשהשי"ת יאיר אורו לישראל ברוב אהבה לא יצרכו להכיר טובו ע"י תמורתו, רק יזדככו נפשם ויכירו את הטובה בשורשה ששם אין שום הסתרה ושינוי. וזה הוא נגד הפרק הראשון מזו המסכת אור לארבעה עשר בודקין את החמץ לאור הנר, שזה הוא מה שהאדם מאיר לעצמו בפעולותיו ולכן יאיר לו השי"ת את גודל אורו של הקב"ה ולא כאורו של בשר ודם.

ביום ההוא יהיה על מצלות הסוס קדש לה' מאי מצלות הסוס א"ר יהושע בן לוי עתיד הקב"ה להוסיף על ירושלים עד שהסוס רץ ומציל. היינו סוס נקרא התפשטות כמבואר במקום אחר, והיינו כשיברר האדם עצמו בעולם הזה ויצמצם עצמו באכילות יאיר לו השי"ת גודל התפשטות בקדושה, וזה הוא נגד הפרק כל שעה שמדבר מבירורי אכילות.

ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד וכו' אטו האידנא לאו שמו אחד הוא א"ר נחמן בר יצחק לא כעוה"ז עוה"ב העוה"ז נכתב בי"ה ונקרא בא"ד אבל לעולם הבא כולו אחד נכתב בי"ה ונקרא בי"ה. זה רומז על מה שלעתיד כשיתבטלו כל מיני יצרי רעות וכל מיני כעס, אז יאיר השי"ת את אור שם הויה ב"ה המהוה הכל, וזה הוא נגד הפרק אלו עוברין, שמדבר מכל מיני חמץ, חמץ נוקשה וחמץ על ידי תערובות, וכשיתבערו מן העולם אלו הסתרות אז יתראה אור השי"ת וכמו שנתבאר בחלק ראשון (ליקוטי הש"ס פסחים נ'.) שהשם הויה רומז שהכל בידי שמים וכל מחשבות ומעשים הכל הוא מהשי"ת, והשם אד' רומז שהכל בידי אדם שהשי"ת הוא האדון וישראל הם עבדיו וצריכים לעבודה, וחז"ל למדו אותנו שבעוה"ז קודם הבירור צריך האדם עבודה כמו שאיתא בגמ' (ברכות ל"ג:) הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים, ואם יסמוך אדם על התקופות משם הוי"ה שהשי"ת מהוה הכל ויכניס עצמו בהסתרות שלא על פי רצון השי"ת, על זה אמרו בגמ' (כתובות ל'.) הכל בידי שמים חוץ מצנים ופחים, היינו מה שהאדם מכניס עצמו בספקות ואחריות סכנה, כי בעוה"ז שיש יצרים רעים צריך האדם מצדו לשמירה בתרי"ג מצות שנקראים בזוה"ק (יתרו פ"ב:) תרי"ג עטין שהם עצות לשמור עצמו מכל רע, אבל לעתיד שיתבערו מן העולם כל מיני יצרים רעים הנחשבים בזה הפרק, חמץ בעין וחמץ נוקשה וחמץ ע"י תערובות, אז יאיר אור בהיר ומפורש ויהיה היחוד בשלימות, ואז נכתב בי"ה ונקרא בי"ה ואז יהיה ה' אחד ושמו אחד, ויתראה מפורש שאפילו כל המעשים הם גם כן בידי שמים. וזהו סוד הסוכה שבגימטריא אלו השני שמות כדאיתא בזוה"ק ובתיקונים (בהרבה מקומות) וכן בפ' שמיני שיש צ"א פסוקים הוא ג"כ כמנין זה כמבואר בח"א (שם).