מי השלוח, חלק ב, ליקוטי הש"ס, מסכת ברכות ז

לדוד שמרה נפשי כי חסיד אני. לוי ור' יצחק חד אמר כך אמר דוד לפני הקב"ה רבש"ע לא חסיד אני שכל מלכי מזרח ומערב ישינים עד שלש שעות ואני חצות לילה אקום להודות לך ואידך כך אמר דוד לפני הקב"ה רבש"ע לא חסיד אני שכל מלכי מזרח ומערב יושבים אגודות אגודות בכבודם ואני ידי מלוכלכות בדם ובשפיר ובשליא כדי לטהר אשה לבעלה. היינו כי המניעות שיש להאדם מתורה ועבודה מחולקים בדעות בני אדם, יש אנשים אשר מצד גאוה יש לו מניעה, וזה שמזהיר הכתוב (משלי ל',ל"ב) אם נבלת בהתנשא ואם זמות יד לפה. ויש אנשים אשר מצד עצלות שקשה לפניו ליצא מהרגל שלו וקשה לפניו להתיגע, וזה שכל אחד מהאמוראים אמר כפי שהרגיש בלבו איזה מניעה יותר גדולה לפניו, ומכאן מוכח שכיון שאדם מצמצם עצמו ויוצא מהרגלו וגם מוסכם למעט בכבודו מפני כבוד שמים נקרא חסיד, שזה רומזים אלו השנים, שכל מלכי מזרח ומערב ישינים ואני חצות לילה אקום, מורה שיצא מהרגלו, וכל מלכי מזרח ומערב יושבים אגודות אגודות בכבודם ואני ידי מלוכלכות וכו' זה מורה שעוזב ומניח כבודו בשביל כבוד שמים ובאלו נקרא חסיד.

לדוד שמרה נפשי כי חסיד אני וכו' ואני חצות לילה אקום וכו' ודוד מי קרי לנפשיה חסיד והכתיב לולא האמנתי וכו' אבל איני יודע אם יש לי חלק ביניהם אם לאו שמא יגרום החטא כדר' יעקב בר אידי וכו' ויירא יעקב מאד אמר שמא יגרום החטא. כתיב (ישעיה כ"ו,ג') יצר סמוך תצר שלום שלום כי בך בטוח, היינו כי אלו השני מדות בטחון ויראה המה עומק גדול היאך מתאחדין בלב אחד, כי בתפיסת האדם המה שני הפכים שמי שיש לו בטחון לא יוכל האדם להבין שנמצא בו יראה, וכן להיפך מי שיש לו יראה היאך נמצא בו בטחון, ובזה נמצא עומק גדול שאע"פ שיש בו בטחון הוא יירא שמא יגרום החטא, כי באדם נמצאו שני פתחים פתח אחד פתוח לטוב וברגע אחד יכול להשתנות ולהטיב דרכיו, וכן יש פתח שפתח להיפך וחלילה ברגע אחד יכול ח"ו להתהפך לגמרי, כמו שמצינו בגמ' (קידושין מ"ט:) על מנת שאני צדיק אפילו רשע גמור מקודשת שמא הרהר תשובה בדעתו, על מנת שאני רשע אפילו צדיק גמור מקודשת שמא הרהר דבר ע"ז בדעתו, והיינו מחמת שהאדם צריך לעבוד כל ימיו להוסיף קדושה, כמו שמצינו באברהם שכתיב בו בא בימים ואיתא בזוה"ק (חיי שרה קכ"ט.) עובדוי קריבו ליה בכל יומוי מדרגא לדרגא עד דאסתלק בדרגוי, ולכן כיון שהאדם מוסיף קדושה ונכנס בהפתח הפתוח להטיב וכל מה שמתגבר הקדושה כן לנגדו מתגבר הכח ההיפך, וזה שנמצא אף בבעל הבטחון ג"כ יראה שמא יגרום החטא, כיון שמתגבר לנגדו, ועל זה התפלל הנביא יצר סמוך תצר שלום שלום, היינו מאוד מאוד תשמור שלא יתהפך ח"ו להיפך רק תמיד יוסיף קדושה כי בך בטוח, ומדות הבטחון והיראה צריכים להיות באדם שקולים יחד שלא יבטל מדה אחת לחברתה כמו שכתיב (תהלים ב',י"א) וגילו ברעדה, ולכן נסמך זאת בגמ' לענין חצות לילה, שזה הוא ענין חצות לילה ששני המדות שקולים בהאדם זה כזה, ולכן נסמך לזה (ע"ב) איזהו בן העולם הבא זה הסומך גאולה לתפלה של ערבית, כי ענין גאולה הוא שמחה ובטחון שרצון השי"ת הוא תמיד לגאול את ישראל מכל רע וכל ההנהגה הוא רק לטובת ישראל. לתפלה, הוא יראה שמתפלל להשי"ת שיושיע אותו ובפרט בתפלת ערבית שזה מורה שישראל הם סובלים מאוד ואינם רואים שום אור, והוא סומך אז הבטחון והשמחה להיראה זה הוא בן עולם הבא, כיון שרואה שאפילו בחושך והסתר גם כן השי"ת משגיח על ישראל וכל רצונו הוא רק לטובת ישראל זה הוא בן עולם הבא, כי זה אינו מצד תפיסת האדם לאחד השמחה והיראה, ורק מצד ישועת השי"ת שמושיע למי שהוא בן עולם הבא, היינו שנמצא בלבו אהבת ה' ויראתו זהו יכול לסמוך גאולה לתפלה, וכמו שאיתא (תנא דבי אליהו רבה ג') אני יראתי מתוך שמחתי ושמחתי מתוך יראתי, ולכן מי שהצליח ה' בידו ליחד זאת הוא סימן לפניו שהוא בן עולם הבא, ולכן נאמר בלשון איזהו בן עולם הבא לפי שאין זאת ביד האדם וכוחו רק מצד השי"ת, ולקמן בענין תהלה לדוד איתא בזה הלשון כל האומר.