מי השלוח, חלק ב, ליקוטי הש"ס, ירושלמי בבא מציעא א

(פ"ג הלכה ה') אלין עכברייא רשיעיא נינהו כד חמיין פרי סגין קריין לחברייהון ואכלין עמהון. ואף שבגמ' (חולין בבלי ס"ג.) איתא למה נקרא שמה חסידה שעושה חסידות עם חברותיה ולמה נקראו העכברים במדה זו רשעים, אלא שזה הכירו חז"ל בשורש מדת כל הברואים, שהחסידה מפני שהיא בטבעה רחמניית נותנת גם לחבירתה, והעכבר נותן לחבירו מפני שרוצה להפסיד ואם אינו יכול לאכול קורא לחבירו, וכן ראיה ממה שאיתא בהוריות בבלי (י"ג.) רבא אמר אפילו גלימי גייצי, היינו שטבעה הוא להזיק ולקלקל אפילו במה שאין להם הנאה, וזה דאיתא שם שסורן רע על עכברים וכפי' רש"י ז"ל שם שיצרם רע היינו שרצונם לקלקל.