מי השלוח, חלק ב, ליקוטי הש"ס, מסכת אבות

(פרק ב') רבי אומר איזהו דרך ישרה שיבור לו האדם, כל שהיא תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם. הענין בזה, כי באם ירצה האדם לשנות טבעו כפי שנטבע בו מנעוריו יוצרך לשנות מהיפך אל היפך לגמרי, כגון אם הוא מורגל לכעוס אזי ירגיל עצמו בלי יכעוס אפילו במקום שצריך לכעוס, וכן איתא בהאר"י ז"ל שאם האדם מורגל לומר שקר אז ירגיל עצמו שלא יאמר שקר אפילו במקום שמותר כגון לעשות שלום, כי בזה יתוקנו מדותיו וכענין שאיתא בגמ' (סנהדרין כ"ה:) גבי מלוה ברבית ואימתי חזרתן וכו' ואפילו לעכו"ם לא מוזפי, שאפילו דברים המותרין גם כן לא יעשה, ובאם ישנה באלו המדות לעשות הפכן אז יקרא תפארת לעושיה שעל הגוון עושה מעשים טובים, וגם תפארת לו מן האדם שבאמת ובעומק צורת אדם היא גם כן מדה טובה, אכן יש מדות שאם יעשה היפך מהם לא יהיה בזה תפארת על הגוון ורק לשעתו יצרך להרגיל עצמו בהם כדי לשנות טבעו אבל לא יתנהג בהם תמיד, כגון האדם שבטבעו אוהב כבוד ובשנותו את טבעו יבזה עצמו כדי שיעשה היפך מכבוד, ואף שבשעתו טוב לו זאת אכן אין זה תפארת לעושיה שעל הגוון לא תשא חן בעיני אדם, לכן דרך ישרה שיבור לו האדם להתנהג כן תמיד הוא שיעשה מעשים שיהיו תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם.

(פרק ג') עקביא בן מהללאל אומר הסתכל בשלשה דברים ואי אתה בא לידי עבירה דע מאין באת וכו' מאין באת מטפה סרוחה. זה הוא עצה להנצל מגאות כי מוטבע בכל אדם טבע הגאות לומר שהוא הגדול בכל העולם כי המעלות הנמצאים בו יגדלו אצלו מאוד ואל חסרונו לא יביט, והנה בגאות יש שני מינים, אחד מתגאה מפני שנדמה לו שהוא נולד מאדם גדול המעלה והוא זך ונקי, ואחד מתגאה מפני שמשיג הרבה חכמה ודעת, ואלו השנים מונעים את האדם לעבוד את השי"ת ונגד אלו השנים אמר הסתכל מאין באת מטפה סרוחה, מטפה הוא נגד המתגאה מפני שנולד במעלות ואם יזכור שבא מטפה והטפה היא קטנה ואיך יוכל להתפאר שנולד מאדם גדול במעלות, ונגד המתגאה בהשגת חכמה אמר סרוחה שהיא היפך מחכמה כמו שכתיב (ירמיה מ"ט,ז') נסרחה חכמתם, ובאלו השני מיני גאות הגדיל הטעות בשני אנשים בעולם, בלעם בעכו"ם ואותו האיש בישראל בלעם אמר שהוא נקי מתולדה לכן היה עונשו בש"ז רותחת ואותו האיש אמר שמשיג חכמה לכן היה עונשו בצואה רותחת.

עקביא בן מהללאל אומר הסתכל בשלשה דברים ואי אתה בא לידי עבירה דע וכו' מאין באת מטפה סרוחה ולאן אתה הולך וכו'. מאין באת זה הוא עצה להאדם לאזור חיל להתגבר על יצרו לסור מרע ולהשמר שלא לעבור על לא תעשה, כי מחמת שזוכר שבשרשו בא רק מטפה סרוחה לא יתפתה לעבור על רצון השי"ת, ולאן אתה הולך זה הוא עצה לזרז עצמו לקיים עשה טוב בקום ועשה, כי אף שהאדם הוא סר מרע מכל מקום עוד אינו ניכר עליו רוממות השי"ת עד שיקיים מצות השי"ת בקום ועשה, כי לתכלית זה נברא, וזה הוא מחמת שנותן אל לבו לזכור שישוב למקור מחצבו, ובמה יקדם פני השי"ת אם לא ישלים התכלית הנדרש ממנו בעת בריאתו, ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון זה הוא כולל אלו השנים כי באלו השנים יכול להיות נזהר רק לפנים ולא מעומק לבו, להשמר מכל רע ואביזרייהו דידיה וכן לעבוד את השי"ת בכל לב ונפש, לכן אומר ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, שיהיה נזהר בעומק לבו.