מי השלוח, חלק ב, ליקוטים מנביאים, ספר ישעיה סו

כה אמר ה' השמים כסאי והארץ הדם רגלי אי זה בית אשר תבנו לי ואי זה מקום מנוחתי ואת כל אלה ידי עשתה ויהיו כל אלה נאם ה'. והיינו אף שהשמים והארץ אין חקר והארץ הוא שרפרף רגלו ית' והם כולם מספרים כבוד אל וקדושתו, מכל מקום כתיב ואל זה אביט אל עני ונכה רוח וחרד על דברי, שהשי"ת מביט להם ביחוד, ועני נקרא אברהם אבינו ע"ה שהיה ממאס תמיד בבצע כסף וכתיב בו (בראשית י"ד,כ"ג) ולא תאמר אני העשרתי את אברם, ונכה רוח נקרא יצחק אבינו כשאמר לו אבימלך לך מעמנו כי עצמת ממנו מאוד, אף שאמרו זבל פרדותיו של יצחק ולא כספו וזהבו של אבימלך כדאיתא במדרש (רבה תולדות ס"ד,ז') מכל מקום נכנע יצחק מפניו שהלך משם, ושמע לדבריו. וחרד על דברי נקרא יעקב אבינו שהיה מטתו שלימה והיה חרד על כל דקדוקי מצות מדברי סופרים שלא יעבור רצון השי"ת שצוה להזהר, ואמר כיון שהוא נגד רצונו ית' אין לי לחלק בין דקדוק קל מדברי סופרים ובין מצוה חמורה, ולאלו השי"ת מביט ביחוד לטוב להם, וזה שכתיב (ישעיה מ"ח,י"ז) אני ה' אלהיך מלמדך להועיל, פירוש אני המהוה אותך וחפץ אני בטובתך לכן מלמדך ובחרת בחיים ואף שנדמה שהמקבל עליו עול תורה יצומצמו אצלו כל הטובות על זה נאמר (משלי ח',י"ד) לי עצה ותושיה וכתיב (משלי כ"ב,י"ז) ולבך תשית לדעתי שהשי"ת מלמדך לטוב לך וזה נקרא מלמדך להועיל.