מי השלוח, חלק ב, ליקוטים מנביאים, ספר ישעיה מ

נחמו נחמו עמי יאמר אלהיכם. כתיב (תהלים ק"ג,י"ג) כרחם אב על בנים רחם ה' על יראיו, ולעיני בשר נדמה שרחמי אם על פרי בטנה הוא יותר, אכן באמת רחמי אם הם נקראים נחמה כדאיתא במדרש ילקוט שמעוני (תהלים ק"ג) דרכה של אם לנחם ודרכו של אב לרחם כי רחמי אב המה תכלית המכוון, לכן יכריח בנו לבית הספר ולא ישום לב לצערו שכוונתו להיטיבו באחריתו, אבל האם מצערת בצער בנה ותשתדל להסיר צער בנה וזה נקרא נחמה, ועל זה אמר הנביא שבאמת רצון השי"ת לישראל להטיבם באחריתם וכמו שכתיב (דברים ח',ה') כי כאשר ייסר איש את בנו ה' אלהיך מיסרך, אכן גם כעת רצון השי"ת לנחמם ולדבר על לבם ולהסיר צערם וליתן אותם לרחמים לפני שוביהם עד עת קץ, וזהו נחמו נחמו עמי יאמר אלהיכם דברו על לב ירושלים וגו'.

מי מדד בשעלו מים ושמים בזרת תכן. שמים רומז ליראה, והוא שכל היראות שהציב הקב"ה בעולם הם מלאים אהבה, וזה רומז בזרת שהיא הקטנה שבאצבעות והוא כמו האב שרומז לבנו ליראותו ומכל מקום אינו מפחידו ביותר ומצמצם יראתו, שלא יתפחד ביותר ומראה לו רק באצבעו הקטנה.