מי השלוח, חלק ב, לקוטים, למדרש רבה ותנחומא א

איתא במדרש (רבה פנחס כ"א,י"ח) (תנחומא פנחס י"ג) מעשה בעכו"ם אחד שעשה סעודה לכל בני עירו א"ר דוסתאי אותי זימן לאותה סעודה עם כל בני עירו ולא היה שלחנו חסר מכל מטעמים שבעולם אלא אגוזי פרך בלבד מה עשה נטל את הטבלא מלפנינו וכו' ושברה. כי לישראל עיקר השלימות שלהם הוא בעת שחסר להם איזה דבר, ומזה ידעו ויכירו שהם מוכרחים לבוא להשי"ת שהוא ישלים להם חסרונם, נמצא שזה הוא אצלם עיקר השלימות, אבל בעכו"ם שהשי"ת נותן להם בעוה"ז כל הטובות להאבידם, ולכן בעת שנחסר להם דבר מה אין להם נייחא ולא ישרה נפשם בהם.