מי השלוח, חלק א, ליקוטי הש"ס, מסכת שבת רעו

אמר רב עתידה תורה שתשתכח מישראל. זש"ה (משלי ג',י"ט) ה' בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה בדעתו תהומות נבקעו. בחכמה יסד ארץ, היינו התרי"ג מצות, שהם יסודות העולם והם מיוסדים בעולם בלי שום שינוי ותמורה ונצרכים לכל נפש, ועי"ז נקראת ארץ כי הארץ לעולם עומדת. כונן שמים בתבונה, היינו הרצונות והמחשבות נקראים שמים, כי הם משתנים בכל נפש ובכל עת כמו פעולות השמים שמשתנים כמ"ש ובתבונה משנה עתים, וזה שנאמר בחכמה יסד ארץ לשון עבר וכונן שמים בתבונה לשון הוה, כי כל השינוים שיולדו בעולם וכל מחשבות האדם בכל עת ובכל זמן הש"י כוננם ומסדר אותם כמ"ש ומסדר את הכוכבים כרצונו. בדעתו תהומות נבקעו, תהום מורה על הדברים שאדם עושה בהעלם ומכוין לרצון הש"י מחמת כי במעמקי לבו הוא דבוק בהש"י, אף במקום שאין שכלו והרגשתו מגיעים, וזהו בדעתו תהומות נבקעו, כי ממעמקי לב האדם בונה הש"י בלב האדם שיקיים רצונו אף בהסתר ויתברר עי"ז שהוא דבוק בהש"י בשלימות. וזה פי' בדעתו ולא בדעת האדם, וכמו שמצינו בחזקיה מלך יהודא נאמר וכן מליצי שרי מלך בבל וכו' (דברי הימים ב' ל"ב,ל"א) עזבו אלקים לנסותו לדעת כל בלבבו, היינו שהעלים ממנו ונסה אותו אם יכוון לרצון הש"י אף בהעלם, כמ"ש (דברים ל"א,י"ח) ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא.

והנה זה הפרק תולין את המשמרת מרמז על כל הברורים שצריך להיות בין ישראל שעתיד הקב"ה לברר ביום שכלו שבת עד שיהיה היין נקי בלי שום סיג ופסולת, וזהו עתידה תורה שתשתכח מישראל, היינו שיהיה רצון הש"י נעלם בהסתר פנים בלי שום דעת ועצה מד"ת שהם תרי"ג עיטין כדאיתא בזוה"ק (שמות פ"ב:) ואז יהיה הבירור גמור שיכוונו ישראל לרצון הש"י רק ממעמקי לבם מחמת שהם בתולדה מזרע אברהם יצחק ויעקב, ומדביקותם האמיתי לא יטה לבם מרצון הקב"ה, ויתברר שהם דבקים בהש"י, דאורייתא וקודשא בריך הוא וישראל חד.