מי השלוח, חלק א, ליקוטי הש"ס, מסכת פסחים ג

אור לארבעה עשר בודקין את החמץ לאור הנר כל מקום שאין מכניסין בו וכו' ובמה אמרו שתי שורות וכו' מקום שמכניסין בו חמץ. הנה ענין בדיקות חמץ מורה שהאדם צריך לברר ולנקות עצמו מכל סיג ופסולת וצריך להסיר ממנו כל נגיעותיו מצד עצמו, ולכן נאמר במשנה מקום שמכניסין בו צריך בדיקה, אבל מקום שאין מכניסין בו אין צריך, היינו באם האדם יודע בעצמו שהוא נקי בזה אין צריך לבדוק בזה הדבר, כמו שאמרו לידע איניש בנפשיה, ועל זה מקשי המשנה ובמה אמרו שתי שורות במרתף, כי מרתף של יין מורה על תלמיד חכם למה הוא צריך בדיקה ומשני מקום שמכניסין וכו', היינו שיש מעמקי הלב ומחשבות שם צריך לבדוק את עצמו אף שעל המעשה הוא נקי. ובאיזה הענינים צריך שיהיה הבדיקה, מפרש המשנה בית שמאי אומרים שתי שורות על פני כל המרתף ובית הלל אומרים שתי שורות החיצונות שהן העליונות, שתי שורות רומזין על שני לוחות שניתנו שתי שורות של חמש חמש, ובזה אמרו בית שמאי שתי שורות על פני כל המרתף היינו שצריך לבדוק בכל עשרת הדברות אם הוא נקי. ובית הלל אומרים שתי שורות החיצונות שהן עליונות, ומר דייק עליונה ולפנים הימנה היינו אנכי וכנגדו לא תרצח, ומר דייק עליונה ולמטה הימנה היינו אנכי ולא יהיה לך. מר דייק אנכי ולא תרצח אנכי היינו שיהיה ד"ת קשורים בלבך, ולא תרצח היינו שלא תחשוב רעת חבירך בלבבך. ובאם האדם מבורר בזה, הוא סימן שהוא נקי בכל התורה, כי תלת נקודין יש (זוהר שמות ר'.) והם לאהוב הש"י וכלל ישראל ואת עצמו, וזאת הוא דעת שמואל. ורב אמר אנכי ולא יהיה לך, אנכי כמו שנתבאר ולא יהיה לך היינו שלא ילך האדם אחר הנאות גופו, ובזה צריך עיקר הבדיקה, ואם האדם נקי בזה הוא ראיה שהוא נקי בכל התורה, והלכה כותיה דשמואל.