מי השלוח, חלק א, ליקוטי הש"ס, מסכת פסחים קד

ר' שמלאי אתא לקמיה דר' יוחנן אמר ליה ניתני לי מר ספר יוחסין וכו' אמר ליה אין נידונים וכו' כפייה וארציה. אמר ליה רבי מה בין לשמו ושלא לשמו לאוכליו ושלא לאוכליו וכו' אמר ליה לשמו ושלא לשמו אי אפשר לברר לאוכליו ושלא לאוכליו אפשר לברר איסורו. להבין סמיכות הדברים, דהנה הש"י נתן לישראל שס"ה מצות לא תעשה ורמ"ח מצות עשה שהאדם יתנהג על פיהם, אך יש באדם הרבה דברים שאין לידע אותם על פי תרי"ג מצות אך צריך לאלו הדברים הרגשה וטביעות בלב, אם הוא מיוחס מזרע אברהם יצחק ויעקב בלא שום פסול, שכל רצון האבות הקדושים היה לשם שמים אז הוא ג"כ יכול לסמוך על חשק לבו, והנה שם ר' שמלאי מורה שהיה לו לבוש תפארת בכל מעשה התרי"ג מצות והיה מבורר בהם, אך זאת היה רוצה לידע אם יכול לסמוך על חשק לבו בדבר שאין תרי"ג מצות מגיעין, ובא אצל ר' יוחנן ללמוד זאת, ובהתחלה תיכף לא היה רוצה ללמדו שהיה חושש אולי עדיין אינו נשלם בהתרי"ג מצות, ע"כ אמר לו החילוק בין אפשר לברר איסורן בין אי אפשר, והבין ר' יוחנן שהוא כבר נשלם בהתרי"ג מצות שמהם מבורר איסורו, אך שהוא עומד עתה בענינים שאי אפשר לברר איסורו על פי התרי"ג מצות וצריך לספר יוחסין, ואחר שהבין זאת ר' יוחנן מיד למדו.