מי השלוח, חלק א, ליקוטי הש"ס, מסכת מגילה כד

והקרוב אליו כרשנא שתר וכו' אמר ר' לוי כל הפסוק הזה על שם קרבנות נאמר כרשנא כלום הקריבו לפניך כרים בני שנה וכו'. הנה שייכות המאמר הזה למיתת ושתי, דהנה הבעש"ט ז"ל אמר על ערומה ולא באה שזה הענין ערומה עדיין לא בא עכ"ל. הענין בזה כי הש"י נתן להם לישראל תורה ומצות שהם לבושים שעל ידם יוכלו להשיג עצמותו ית', כי בעוה"ז אין בכח אנושי להשיג עצמותו ית' בלתי ע"י לבושים מתגשמים עד כל מה שאנו מקבלים הוא באמצעות הלבושים, ולע"ע כאשר ישופע שפע מהש"י משפיע דרך הארבעה עולמות ע"י מדה של עשר ספירות שהעולם צריך כעת עד שמגיע לעוה"ז שיוכלו להשיג ההשפעה, וגם האומות יוכלו להשיג כי בלבוש יש להם ג"כ איזה אחיזה, אך בההשפעה הלזו הם עושים כל התועבות, ע"כ כאשר ראו אנשי כנסת הגדולה שצוה אחשורוש שתבא ושתי ערומה, הבינו כי רוצה הש"י להנחיל להם לישראל התגלות האמיתי בלי שום לבוש, כמו שיהיה לעתיד שיגלה הקב"ה אורו בלי שום לבוש ומזה יבא להם התאוה בהתגברות, והזמן ההוא היה שביקשו אנשי כנסת הגדולה לעקור יצרא דעריות (יומא ס"ט:) וצעקו מלאכי השרת איך יהיה לאומות העולם תפיסה בענין ערומה, כלום הקריבו לפניך וכו' כי ישראל בעת שהיה האור בהעלם מאתם עסקו בעבודה ובקרבנות כדי לקרב אליהם האור בכל יכולתם, ולכן מהראוי שלעתיד יגלה להם הש"י את אורו בגילוי הגמור מבלי אמצעית, כמ"ש בשירי דוד מלך ישראל (תהלים פ"ד,ג') נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות ה' לבי ובשרי ירננו אל אל חי, היינו לעת עתה כאשר נצרך ללבושים נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות ה' היינו לבושים לאורו, אבל לבי ובשרי ירננו אל אל חי היינו היחול והקווי שלי הוא להתגלות האור שיהיה לעתיד בלי לבוש רק לחיים פשוטים זהו לאל חי, אבל אומות העולם שלא עסקו בעבודה ולא רצו לעסוק כדי להתקרב לאור ה' מדוע יזכו אז שיהיה להם שייכות להתגלות כשיהיה בלי עבודה ולבוש.

תנא כולן על שמו נקראו בן יאיר בן שהאיר עיניהם וכו' בן שמעי בן ששמע אל תפלתו בן קיש שהקיש על שערי רחמים וכו'. לכאורה היה הדבר להיפך שבתחלה הקיש ואח"כ שמע תפלתו ואח"כ האיר וכו' ונראה דהכי פירושא, שהאיר עיניהם של ישראל היינו שבודאי היו כל ישראל מתפללים, אעפ"כ האיר עיניהם של ישראל שתפלתו הועילה ובעבורו ניצולו והקב"ה שמע תפלתו יותר מהם והיינו מפני שהוא הקיש על שערי רחמים מאוד.