מי השלוח, חלק א, ליקוטי הש"ס, מסכת ברכות סח

כל הנביאים לא נתנבאו אלא לימות המשיח אבל לעולם הבא עין לא ראתה אלקים וכו' מאי עין לא ראתה זה יין המשומר בענביו מששת ימי בראשית. הענין בזה כי כשהש"י מראה לנביא את מראה הנבואה מראה לו מראשית המחשבה עד סוף המעשה בכל העולמות, עד שבזה העולם היה רואה ממש כענין המראה לנגד עיניו, דרך משל כאשר ראה הנביא את הארבע מלכיות (דניאל ז') והיו נמשלין בנבואתו כנשר וכו' היה רואה כח הנשר בכל העולמות עד שבעולם העשיה היה רואה ממש דמות נשר לנגד עיניו, וזהו שמקשי מאי עין לא ראתה מה לי אם לא נראה לעין בשר ודם אם הוא דבר שנתפס בשכל, מה לי אם לא נתראה בעיני בשר. וע"ז קאמר זה יין המשומר בענביו, יין רומז על שמחה והוא כי הטוב והשמחה אשר יגלה הש"י לעתיד באמת אין בו שום תפיסה שהוא בהסתר שלא נתגלה עדין בעולם כיין המשומר שהוא נסתר ונחבא בענביו ולא בא עדיין לעולם לידי גילוי, וממילא אין ביכולת ושכל האדם להשיגו, כי זה אינו שייך רק בדבר שבא לידי גילוי אז ביכולת השכל אנושי להשיגו, אבל לא בדבר שהוא בהעלם גמור, וזהו אלקים זולתך יעשה למחכה לו, היינו לזה שמקוה להש"י יש לו קצת הארה בעומק לבו. וחכמים אומרים זה עדן, עדן מורה על חכמה שיגלה הקב"ה לעתיד שגם בזה אין תפיסה וציור בעוה"ז.