מי השלוח, חלק א, ליקוטי הש"ס, מסכת ברכות ג

ראש דברך אמת, היינו החותם של ד"ת הם אותיות אמת, התורה מתחלת באות א' אנכי ה' אלקיך, ומשניות באות מ"ם מאימתי, וגמרא באות ת' תנא היכי קאי דקתני מאימתי.

מאימתי קורין את שמע בערבית משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן. ובשחרית משיכיר בין תכלת ללבן, היינו ביום בעת שהבינה מפורשת בלב האדם אז הסימן הוא בהכרה, ובלילה שהבינה מתקטן בלב האדם אז הסימן הוא בכהנים הוא צאת הככבים, היינו בדבר הנראה לעינים, והוא חכמה.

בגמ' תנא היכא קאי דקתני מאימתי ומשני תנא אקרא קאי. היינו שלא נפרד חיבר משניות של רבי בשום פירוד והפרש מתורה שבכתב, רק כמו שהגמ' למדו התנאים והאמוראים את המשניות ורצו לעמוד על דעת המשניות ופירשו אותם, כן חיבר המשנה היה על תורה שבכתב, בעת שלמד הפסוק בשכבך ובקומך אז פי' תיכף זמן קריאת שמע, וכן סידר כל המשניות.