מי השלוח, חלק א, ליקוטים מנביאים, ספר יהושע כ

וידבר ה' אל יהושע לאמר דבר וכו' תנו לכם את ערי המקלט אשר דברתי אליכם ביד משה. הענין שנשנו ערי המקלט בספר יהושע, כי משה רבינו לקח מחלקו של יהושע במה שכבש ארץ סיחון ועוג והנחיל ארצם לישראל שזה שייך ליהושע הכיבוש והחילוק, ונגד זה השיג יהושע מחלק מרע"ה, וגם במאמר הזה נאמר ליהושע בלשון שנאמר למרע"ה, וידבר ה' אל יהושע לאמור. וזה ענין שמבאר הגמ' בפרק כיצד מעברין (עירובין נ"ב:) בית נכנס בית יוצא, פגום נכנס פגום יוצא, שזה מדבר בהתקשרות נפשות, בית נכנס בית יוצא רומז על כי מעלת ומדרגות הטוב שבזה נכנס לזה ושמזה לזה ובזה מתקשרים, ופגום נכנס מורה על ההיפך כי גם בהחסרון יכנוס אחד באחד קצת, והנה ענין שהיה מצות ערי מקלט שייך למשה הוא מבואר בזוה"ק בפ' משפטים [קי"ד:] ע"פ ושמתי לך מקום, בגין דקטלית להאי בלא זמנא וכו', וגם יהושע היה קרוב לאביזריהו דהורג נפש בשגגה, לאשר חשק תמיד להשיג עומק בד"ת ולעומק האמיתי שהשיג לא היה באפשר שישיג בחיי מרע"ה, וע"י גודל התאמצותו בחשקו ותפלתו היה יכול לפעול מיתת מרע"ה, אך כאשר השיג מרע"ה את זאת, אז האיר לו הש"י עצה שאף הוא בעצמו יבקש רחמים בעד יהושע שגם הוא חפץ בטובתו מאד וממילא לא יוכל לעשות לו שום דבר נגד חייו, כמ"ש בתורה שהתפלל בעדו. ומתוך מבוכה שהיה למרע"ה כשהשיג זאת, האיר לו הקב"ה עצה הלזו, כי כל ד"ת שנתגלו למרע"ה לא נתגלו אלא ע"י מבוכה שהזמין לו הש"י שיהיה נצרך לזה.