מי השלוח, חלק א, ליקוטים מנביאים, ספר שמואל א כ

ולא דבר שאול מאומה ביום ההוא כי אמר מקרה הוא בלתי טהור הוא כי לא טהור. מלת כי משמש כאן בלשון דהא, והוא נתינת טעם לדבר למה אמר כן, כי החזיקו שהוא מכיר את שורשו שיש לו פגם בזה, וזהו כי לא טהור כאשר ידעתיו בזה, והענין בזה לאשר הניח הש"י אוצר הטהרה בזה השבט לכן היה להם תמיד עסקים ומאורעות וברורין בזה, כידוע ממעשה תמר שהיה התחלת הבנין של מלכות בית דוד כמו שנתבאר במקומו [ח"א פ' וישב ד"ה ויהי ער], ובת שבע, ובת פרעה, והש"י בירר את כלם שיצאו מאתו הדברים, והנה אבן של יהודא הניתן בהחושן היה שמו נפך שמספרו עולה ק"ן, ודוד המלך ע"ה עשה ק"ן פרשיות בתהלים, כי נ' מורה על טהרה ושלשה פעמים נ' מורה על שלימות הטהרה האמיתיות, ושלמה המלך ע"ה עשה את ים הנחושת שהיה מחזיק מאה וחמשים מקוה טהרה (עירובין י"ד.) גם עשה משלי, שיר השירים וקהלת שהם נ' פרשיות חוץ מפרשה אחרונה שבמשלי שהיא פ' אשת חיל.