מי השלוח, חלק א, ליקוטים מנביאים, ספר הושע יד

קחו עמכם דברים ושובו אל ה' אמרו אליו כל תשא עון וקח טוב ונשלמה פרים שפתינו. כל תשא עון פי' שתהיו נושאי עון מכל וכל שלא ישאר בלבינו שום רושם חלילה, שכל זמן שיש בשורש רושם חטא הוא מסך מבדיל בינינו לבינו. וקח טוב, היינו שנקח את לבינו לטוב שיהיה קבוע בלבינו אהבתך ויראתך. ונשלמה פרים שפתינו היינו כל מה שנדבר יהיו מבורר ובדברינו נהיה פועלים כל מה שנרצה כי פר הוא בן שלש המורה על דבר המבורר בשלימות.

אשור לא יושיענו על סוס לא נרכב ולא נאמר עוד אלהינו למעשה ידינו אשר בך ירחם יתום. אשור הוא תקופות וכח בשר ודם וזהו קליפת אשור אשר הוא תקיף בעצמו ואנחנו לא נסמוך על תקופות שלנו. על סוס לא נרכב, ענין סוס היינו מהירות ומבוהל בלי ישוב הדעת, ורוכב הסוס היינו ישוב הדעת ולפעמים שישוב הדעת אינו טוב כנאמר למטה. ולא נאמר עוד אלוקינו למעשה ידינו, היינו שלא נשים בטחונינו בכסף וזהב. אשר בך ירוחם יתום, היינו מי שאין לו סמיכות ועזר, כן אנחנו לא יהיה לנו שום סמיכות רק עליך נשעננו. ישוב הדעת הוא הנקרא תדיר שבזה טוב להתנהג תמיד. ומהירות נקרא מקודש אשר לפעמים המהירות ג"כ טוב מאד כמו שיש לאדם בבחירתו שהוא רץ לד"ת אף שעדיין אינו יודע מהו הריצה הזאת עכ"ז היא טוב מאד, וע"ז אמר שלמה המלך ע"ה (משלי כ"א,ל"א) סוס מוכן ליום מלחמה ולה' התשועה, היינו לבסוף יושיע לו הש"י ומראה לכל שטוב עשה בריצתו שיבין ד"ת לאמיתם, וזה היה החטא של הושע הנביא שאמר (פסחים פ"ז.) החליפם באומה אחרת וזה היה מכח ישוב הדעת, ואח"כ כשידע שחטא, היה אמר על סוס לא נרכב היינו שישוב הדעת ג"כ אינו טוב לפעמים, ע"כ אין לסמוך רק עליך לא על שכלינו.