מי השלוח, חלק א, ספר שמות, פקודי

אלה פקודי המשכן משכן העדת אשר וכו'. פקודי פירוש לשון בליטה, כמו (שמואל א' כ',כ"ה) ויפקד מקום דוד, והיינו שהיה מקומו בולט שלא היה מי שישב עליו. וע"י המשכן, היה בולט וניכר שהקב"ה נמצא בעולם העשיה ג"כ, אשר כל העובדי כוכבים ומזלות מכחישים זה. וזה פי' הפסוק אלה פקודי המשכן משכן העדות, היינו הבליטה שנעשה ע"י המשכן שהוא משכן העדות, עדות הוא ענין מבורר היינו שנתברר לעיני כל האומות ע"י המשכן, שהקב"ה מושל ונמצא גם בעולם השפל הזה, ע"י מי נעשה זה הבליטה, ומפרש הפסוק אשר פקד על פי משה היינו שמרע"ה הביא זאת הבליטה מן השמים לארץ לעוה"ז.

ויקם את החצר סביב למשכן וכו'. הענין הוא שנאמר בכל הקמת כלי המשכן כאשר צוה ה' את משה וגבי הקמת החצר לא נאמר, כי ענין כאשר צוה וכו', היינו שהיה הדבר בולט ומפורש לעיני משה בשעת הקמת כל כלי על עמדו כמו שהיה בשעה שדיבר אליו הש"י, כמו שארז"ל [תורת-כהנים צו א'] כל מקום שנאמר צו, הוא זירז מיד ולדורות, וזה הענין שכתוב בכל כלי בפני עצמו כאשר צוה. והנה איתא (במדבר רבה פרשה א', ג') עד שלא הוקם המשכן היה כל המדבר כשר לדבור ומשהוקם המשכן נפסל המדבר, ע"כ כאשר הוקם החצר ואז נגמרה בשלימות הקמת המשכן לא שייך לומר בכאן כאשר צוה, כי ענין כאשר צוה הוא שהדבור היה מפורש ובולט כמו בשעת שהיה מצווה מפי הש"י וזה לא היה יכול להיות בהקמת החצר שמכיון שעתה נפסל המדבר מדבור לא היה מפורש הדבור עתה, על כן לא נאמר בחצר כאשר צוה.