מי השלוח, ליקוטי מי השלוח, ספר ויקרא, בהר

וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעית וכו' וצויתי את ברכתי לכם בשנה הששית וכו'. כי שמעתי להקשות איך יאמרו בשנה השביעית, אחר שכבר ראו הברכה בשנה השישית. אבל באמת הברכה בשנה השישית נעשה בשנת השביעי [וכד"ש (בראשית רבה פרשה י"א,ב') ברכו במן אע"פ שהיתה הברכה ביום הששי] והיינו כטעם ועשה טוב דע"י אתערותא דלתתא נעשה אתערותא דלעילא של הטוב, וכך ע"י הנייחא דשנת השבע שהוא דרגא דמלכות כנודע ובה הנייחא והעדר פעולה, כי כבר כל מלאכתו עשוים כנודע, וע"י הנייחא הוא ההכרה כי פעולות האדם הכל רק לה' הארץ ומלואה. ואז מתעוררת הברכה בשנה הששית דהוא דרגא דטוב אז אחר הברכה הארץ נתן לבני אדם. (דובר צדק מ"ג. ד"ה וסיים)

והארץ לא תמכר לצמיתות כי לי הארץ כי גרים ותושבים אתם עמדי. היינו וודאי כי כל הארצות נבראו בדברי תורה, רק שנסתר מהם ואינם רואים שמתנהגים רק בד"ת, ובארץ ישראל רואים מפורש שאינה מתנהגת רק מד"ת וכמו שמצינו אצל הכותים שלא שמרו את התורה היו אוכלים בהם אריות כמו"ש (מלכים ב י״ז:כ״ה-כ״ו) וישלח ה' בהם את האריות ויהיו הורגים בהם וגו' ואריות מורים על כח נקודה האמצעות מכח הארץ וכדאיתא (מנחות צ"ז:) והאריאל שתים עשרה אורך וגו' (יחזקאל מ״ג:ט״ז) מלמד שבאמצע הוא מודד, וביאר אאמו"ר זצלה"ה שדייק ממלת והאריאל שארי רומז לנקודה האמצעית, והענין שכל הארצות הם רק הקס"ד וזו הארץ הוא הקא משמע לן מהו דתימא שצריך להיות כן כמו שאר ארצות קמ"ל כמו זו הארץ שזאת הוא האמת ולא כמו שסלקא דעתין תחילה, וכמו"ש לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלהים כי שם בארץ ישראל רואים מפורש כי ה' הוא אלהים. (בית יעקב ויקרא בהר כ"ב)