מי השלוח, ליקוטי מי השלוח, ספר דברים, ראה

עשר תעשר. איתא במדרש (תנחומא ראה ט"ו) אם עלי אדמתי תזעק (איוב ל"א,ל"ח) אם לא הוצאתי מעשרותיה כראוי. דהנה ענין מעשר ראשון ביאר בזה כבוד אזמו"ר זללה"ה שתיכף שהשי"ת משפיע טובה לאדם בל תתיישן אצלו ותיכף יחזיר זה הכח להשי"ת, כדאיתא בש"ס (ב"מ ל"ח.) רוצה אדם בקב שלו, יותר מתשעה קבין של חבירו, שבזה שמוסר הקב שלו להשי"ת, נתבררו התשעה קבים. וזה שלא הוציא מעשרותיו כראוי, היינו שלא הכיר הכרה הזאת, וממילא אדמה תזעק, כי עיקר כוונת הבריאה היתה שיכירו שכל סדר השתלשלות הוא מהשי"ת. (תפארת יוסף תבא ד"ה כי תכלה)

שבעת ימים תאכל עליו מצות לחם עני. אמר אאמו"ר זצ"ל כי מצה מורה שהאדם צועק להשי"ת, יהיה אך פת חריבה ויבשה ומבלי טעם, אך כי יהיה מידך הרחבה. (נאות דשא פסח ד"ה ר"ג)

וביום השביעי עצרת לה' אלוקיך. וידוע הפלוגתא רבי אליעזר ורבי יהושע בעצרת לה' אלוקיך ועצרת תהיה לכם מר סבר חציו לה' וחציו לכם ומר סבר או כולו לה' או כולו לכם (פסחים ס"ח:) וי"ל ע"פ פשוט שלומדים זה מזה בגזרה שווה עצרת עצרת. אמנם ע"י הגזרה שוה נלמוד שגם כאן הוא בבחינת לכם הבא ע"י לה' אלוקיך והיינו שע"י עסק התורה ומצוות בפועל בא ג"כ הרגשת הנאה להגוף, כמו ששמענו בשם הרה"ק מלובלין זצללה"ה שאמר על איש אחד שנעשה בעל בשר מהנאת ותענוג שקיבל מלימוד התורה. (פרי צדיק שמיני עצרת מ"א)