מגלה עמוקות חלק ב צח

ק"דשך ציצית שנקרא ע"ז שפשע בו קרח נרמז בכריכות ל"ט ובח' חוטין וה' קשרים שם ב"ן כנ"ף הוא סוד שם אהי"ה במילוי ההין שהוא בעולם עשיי"ה גימטרי' ר"ת א"ל נ"וה ק"דשך שם קנ"א כי ב' שמהן אלו הוי"ה אהי"ה הם ח' חוטין כנגד ח' אותיות שתים של לבן הו"יה שתים של תכלת אהי"ה ז"ש טוב להודות לי"י על שם בן הוי"ה ולזמר לשמך עליון על סוד אהי"ה משה אמר בקר ויודע (תהלים צב) להגיד בבקר חסדך י' קשרים נגדי הויות כמ"ש רקנטי ז"ש (שם) עלי עשור ועלי נ'ב'ל סוד נ' שערי בינה ל"ב נתיבות חכמה (שם) עלי הגיון סוד הגיון בספר הבריאה בכנור שהוא כ"ו נ"ר. ת"ם מן לדור"תם נוטריקון ת"פארת מ"לכות נר מצוה עיטופא דמצוה לכן לקח קרח ר"ן איש ותכלת בא מן ים כנרת ברזא חדא (שם) כי שמחתני י"י בפעליך שברא בריאה ופצתה האדמה את פיה ולפי שחטאו במעשה ובמחשבה כי טינא היתה בלבם אף שהעולם היו חושבין ויקהלו העם אל משה אבל משה הבין כוונתם ז"ש שמעו נא בני לוי שאין אתם מבינים כוונת קרח שהוא מראה לכם פנים איך שהוא לטובתכם קא מכווין המעט מכם דבר זה הוא קטן מה שהוא מרעיש אתכם ובקש כהונה לכן אתה וכל עדתך הנועדים על י"י ממש ז"ש בקר ויודע י"י את אשר לו כי עמו אתם מריבין ז"ש לכן היה מן הבלועים נגד מעשה שלו ומן השרופים ששרפה הנשמה לבד החטאים האלה בנפשותם ז"ש (שם) מה גדלו מעשיך י"י נגד המעשה שברא פה לגיהנם (שם) מאד עמקו מחשבותיך נגד המחשבה או שהרחיבה השאול פיה והעמיקה (איוב יא) עמוקה משאול מה תדע ז"ש מה גדלו מעשיך י"י שפגמו בשם של מ"ה ביצירה ואהרן מ"ה הוא שרצו להשפיל אהרן מן בריאה ליצירה תמן שם של מ"ה גם רמז על סוד גלגול עדת קרח כדמתרגמינן ואתפליג שהיה מן דור הפלגה שליש מגדל נשרף בסדום הכו בסנוורים ז"ש העיני אנשים תנקר שליש נבלע בקרח ז"ש בתנחומא אין ויקח אלא פליגה (שם טו) מה יקחך לבך מגדל עד לב השמים (שם) ומה ירזמון עיניך סדום בסנורים ז"ש ויתפרדו כל פועלי א"ון מן דור הפלגה הם באים אר"ז בגי' יצח"ק ד' ציציות ד' פעמים ב"ן הרי יצח"ק. בלבנון ל"ב נון שער בינה וכסיל לא יבין לכן התחיל משה מיד לאחר פגימה פ' ציצית (תהלים צג) י"י מלך גאות לבש זה המזמור נאמר על הים לכן פתח בי' ומסיים במ' שם אמר (שמות טו) כי גאה גאה ז"ש גאות לבש לבש י"י עז התאזר לבש טלית של תפארת התאז"ר בגימ' תרי"ג כמו ציצית שהוא שקולה כתרי"ג (ישעיה מב) י"י כגבור יצא וגו' על אויביו י'תג'ב'ר בתרי"ג זה לבושו של הקב"ה אף הכון תבל ב"ל הם ל"ב נתיבות נכון כסאך מ"אז הם ח' חוטין והיא שירת הים שהתכלת דומה לים כתב האר"י ז"ל נ"הרות ק"ולם י"שאו ר"ת קי"ן עדותיך נאמנו מאוד ד' ציציות הם ד' עדות לד' רוחות כמ"ש בזוהר נ"אוה ק"ודש י"י ר"ת קי"ן כי קרח נשמת קין היה בו

(תהלי' פא) עדות ביהוסף שמו הציצי' הגינו עליו שניצול מאשתו של פוטיפ' לכן נתנו לו ה' לפי שהמקיים ציצית זהיר בה' לכן פתח (שם) הרנינו לאלקים עזינו שהציצית נקראים עז (חבקוק ג) לאור חציך יהלכו לנגה ברק חניתך רז"ל דרשו (נדרים לט) על ענין ירח שלא רצו שמש וירח להאיר אם תעשה דין בבן עמרם נצא אם לאו לא נצא גרם תוקף הדינים שקליפה נגה נכנסת בטומאה ובענין צדקה גורמים שקליפת נוגה הולכת בקדושה ז"ש (ישעי' סא) שוש אשיש בי"י (שם) כי כארץ תוציא צמחה וכגנ"ה זרועיה תצמי"ח ז"ש (שם סב) למען ציון לא אחשה וגו' עד יצא כנג"ה צדקה כי צדקה שלהם יוצאת דרך אור נגה ומכח צדקה גורמין לעשות שלום בפמליא של מעלה ולמט' וכן ה"א (שם נ) מי בכם ירא י"י וגו'. אשר הלך חשיכים ואין נגה לו כי טיקל"א בזוהר הוא ק"ן בחושבן נוטריקון קליפת נ"גה כשעובדין דבני ישראל זכאין לטב איהו וכד סגיאין חייבין לביש איהו. בזוהר פ' תצוה כל אותיות של (תהלים קמה) אשרי בו' חוץ מן ק"ר והלא בפסוק (שם) רצון יריאיו יעשה ואת בו' כתיב כתב האר"י שכוונתם על קרוב י"י לכל קוראיו ק"ר ביחד שהם אותיות שקר כי ש' היא יסודא דקשוט וק"ר מן קליפה אינון הרי שקר"ח על שם ק"ר נמשל ושם ח הוא אות של חטא שלא היה בשבטים אבל ט' היא מסטרא טוב ח' מן חובה

והיה לכם לציצת. חסר י' הן הן צרופי אלהים יו"ד פ' ה"י הרי ש' יו"ד פ' ה"ה הרי ר' יו"ד פ' ה"א הרי ק"ך שלשתן יחד עולים תר"ך מנין לציצ"ת ציצית עולה ת"ר ח' חוטין ה' קשרים עולין תרי"ג גם ל"ט כריכות בכל כנף בגימטריא מרכב"ה שלימ"ה שהם אברה"ם יצח"ק יעק"ב דו"ד כי ארבע כנפות הם ד' חיות המרכבה וכל חיה כלולה מארבעתן הרי אינון כריכות ל"ט ד"פ ל"ט לכל כנף הרי בגימטריא יוס"ף

פרשת קרח

ויקח קרח אבל לקח מקח רע לעצמו (קהלת ז) כי העש"ק יהולל חכם ויאבד את לב מתנה: עופרת של קי"ן לקח קרח שהיה ממדריגה מעולה ביותר ראש הלוים (ויקרא יג) כי ימרט ראשו קר"ח הוא טהור הוא רק לקח לעצמו חלק הקליפה של קין כדי לחלוק על משה ז"ש לקח מקח רע מן רע של קין וכן מן אותם ג' בארות שחפר יצחק באר האמצעי שהוא לקבל עולם יצירה שהוא לקבל לוים נקרא שמו עשק ע"ש גם לקח ק' של קין שהוא אות של סטרא אחרא קר"ח ב"ן יצ"הר בגימטריא הט"ן רש"ע כי שני עשירים היו א' מישראל וא' מן א"הע ושניהם ארז"ל (במד"ר ע"ז בפ' לך) היה לו אלמנה אחד היה לה רחל וכו' לדעתי מן ארבע כחות שאינם רואים פני השכינה שסודם חשמ"ל בקליפה (תהלים צז) כחציר מהרה י"מלו כמ"ש האריז"ל ימל חציר תמן וז"ש