מגלה עמוקות חלק ב צב

חל"ה הכי חושבנה מ"ג בצים וחד חומש ואית חד מן חמשים דאיהו נ' וסי' מג"ן דאיהו מ"יכאל ג"בריאל נ"וריאל חל"ה שכינתא באתר דאילין מלאכין תמן אבהן ובאחר דאבהן תמן שכינתא תמן ובה ויח"ל בה צלינא הה"ד (שם לב) ויחל משה י"י אלקים אתה החילות ובה חל"ה זכות אבות ובה תמה זכות אבות לרשעים לדעתי ראשי"ת עריסותיכ"ם חל"ה ס"ת תמ"ה הרי בכאן מבוארין תרוויהו חלה זכות אבות תמה זכות אבות ג' תרומות אלו ג' זכיות מג' אבות גם ג' תפלות שתקנו אבות העולם שחרית מקבל מלאך מיכאל מנחה מקבל מלאך גבריאל ערבית מקבל מלאך נוריאל כמ"ש יעקב (בראשית כח) מה נורא המקום הזה ג' מלאכים אלו בצירוף יחד מיכא"ל גבריא"ל נוריא"ל בגימטריא אברה"ם יצח"ק ויעק"ב והוא חשבון כ"בש א' בבוקר כ"בש ב' בין הערבים ב"פ כבש בגי' תרמ"ד כי תפלות נגד תמידין תקנו שהיו שנים ליום לכן נחלקו רז"ל על תפלת ערבית אם היא רשות גם נקראת חלה תרומה לרמוז על מה שארז"ל גדולה תורה שקדמה מ' שנה לחלה וצריך ליתן טעם למה באמת קדמה מ' והענין שארבעים יום קודם יצירת הולד בת קול יוצאת וכן יצירת הגוף מ' יום כי בתוך מ' יום ליצירה יכולין לשנות מנקבה לזכר וכן מ' יום הוצרך משה להיות בהר לקבל תורה שבע"פ וכמו שלא יכול משה לקבל תורה שבע"פ פחות מ' יום שהוא סוד יצירת הולד כן מ' שנה קדמה תורה קודם לחלה שהוא סוד עיסה תיקון א' גופו של אדם קדמאה ז"ש ראשית עריסותיכם על קטן המוטל בעריסה היא בא כדמיון חלה מה חלה ניתנה מ' שנה אחר התור' שהיא הנשמה והעיסה הוא הגוף ז"ש תרימו תרומ"ה בהיפך אתוון תור"ה מ' כמו שתורה קדמה מ' לכן מ' אותיות פסוק ראשית עריסותיכם וי' תיבות וכן בפסוק אחרון מראשית עריסותיכם פסוק זה מתחיל במ' ומסיים במ' סוד (שמות ב) מן ה"מים משיתיהו י' היא סוד חלה טפה כמבואר בתיקונים ובלא מים אין יכולין לגבל העיסה כי העושה עיסתו קמח אינו חייב בחלה עד שיתן לתוכו מים ולכן ארז"ל שצריך להיות א' מן ז' משקין לחייב בחלה שיהי' נקרא משקה י"ד שח"ט ד"ם. ר"אשית ע"ריסותיכם ח"לה ת"רימו ר"ת בגימטריא ערבו"ת כי שם באותו רקיע ז' נחלקין נשמת זכר לנשמת נקבה תרומה משם המורם מכם כיוצא בכם והכל לפי סנהדרין של מעלה כ"תרומת ג"רן ר"ת כ"ג סנהדרי קטנה שהיו יושבים חצי גורן עגולה כ"ן בגי' שבעים סנהדרין כי כשיבא אדם אל ארץ החיים דלעילא דנין אותו סנהדרין קטנה וגדולה (תהלים קכב) כי שמה ישבו כסאות למשפט דמיון ירושלים דלמטה (שם) הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו וס"ת (שם מב) תהום אל ת'הום קרא לקול צינוריך ראשית עריסה באים ה' מלאכי חבלה א' מכה הב' מונה הג' קורא הד' מביא עשבים הה' מכה אביו ואמו ובהיפוך אתוון המות כתרומת גרן הוא ג' גוליירין בישין המתגרין במלחמה אף חמה משחית עם סמא"ל סט"ן בגימטריא ר"ן הרי גר"ן האטד של המצרי' וכפי תרומת המסטיני' והמקטריגים כן תרימו אתם כפי התגברותו עם כתות סמאל סטן שכבש את יצרו כפי כחו זה מרימין הנשמה באותו עולם גם בבואכם אז מיד בדריסת הרגל שלהם קדשו הארץ ארז"ל יכול בכניסת ב' או ג' מרגלים ת"ל בבואכם כולכם ולא בביאת מקצתם כי מתחלה היו ס' רבוא כלבים שם עיסת כלבים פטורה מן החלה בזמן שאין הרועים אוכלים אותה אע"פי שהיא נקייה אבל אח"כ כשנכנסו ס' רבוא פרצופים למטה קדושים נשמות טהורות ובדריסתם קדשו הארץ גם באכילתם העלו ניצוצות טהורות הבלועים בתוך עמקי הקליפות ז"ש באכלכם מלחם הארץ אז תרימו ניצוצות טהורות לי"י לתוך הקדושה ולפי שצדיק (משלי יג) אוכל לשובע נפשו שאוכל ותיקן הנפש האוכל לכך (תהלים קיא) ראשית חכמה יראת י"י שראשית עריסה יקח מיד חלה

מה שנתנו חז"ל שיעור לחלה בעל הבית אחד מכ"ד ואשה נותנת א' ממ"ח ע"ד הפשט לפי שהתורה נחלקת לכ"ד ספרים וניקנית בארבעים ושמנה מעלות הנה לימוד התור' היא לאיש (דברים יא) ולמדתם את בניכם כתיב ולא בנותיכם והמלמד בתו תורה מלמדה תפלות לכן א"הר שחטא וקלקל עיסתו גרם שנסתמו ממנו מעייני התורה שהם כ"ד לכן א' מכ"ד יקח חלה לטהר ולזכך לבו להבין אמרי בינה אבל האשה שגרמה שנלקחו מן האדם מעלת התור' שעל ידה זוכה כמ"ש (איוב ו) האם אין עזרתי בי ותושיה נדחה ממני לכן נתן הקב"ה לה לתקן קלקולה א' ממ"ח לקנות אותם המעלות שגרמה היא להזיקו בחטא שלה. ע"ד הדרש לפי שהיא גרמה ב' מיתות לה ולבעל' והבעל לא גרם רק להמית את עצמו במה ששמע לעצתה ולכן טומאת אשה ז' ימים לזכר כי עץ שאכל א"הר בת שבע נקרא נגד כל יום טומאה א' הרי שבעת ימים תהיה תחת אמו הראשונה שגרמה ז' מדורין בישין לעולם וביום השמיני ימול ערלתו ואצל נקיב' וטמאה שבועיים כנדת' הרי הטומאה כפולה ולפי שתיקון חלה הוא לתקן כ"ד שלנו כ"ד מיני קשיטין הלכו ממנה לכן אל האיש תיקונו כ"ד ואשה פי שניים ברוחה מ"ח כ"ד שלו וכ"ד שלה. או על סוד (תהלים קלט) אחור וקדם צרתני שנברא א"הר בי"ב צירופי ההויה פנים ובי"ב אחור הרי כ"ד צירופים וכן כ"ד צירופי אדני שקשטה בכ"ד תכשיטים אח"כ בא נחש והטיל זוהמא בחוה וגרם כ"ד זיני דמסאבות' כמ"ש בזוהר פ' אחרי מות מנין (בראשית ג) ואי"בה אשית בינך ובין האשה מנין ואיב"ה. והנה בפר' שלפניה חזרו וניערו חטא של א"הר וגרמו בכייה לדורות לכן ו"פגריכם א"תם י"פלו ב"מדבר ה"זה ר"ת ואיב"ה שהוא כ"ד זיני דמסאבותא כי י' מרגלים פגמו בי' של שם שהוא ראשיה עריסותיכם חלה היא עשירית האיפה ומשה שראה שפגמו ויכרתו משם זמורה שפגמו במד' העשירית שהיא ארץ דלעילא ואפיקו שום ביש עליה התפלל על יהושע י"ה יושיעך מעצת מרגלים והוסיף לו י' לקבל י' מחשבה שפגמו