מגלה עמוקות חלק ב פט

שחטאו חטא של אד"הר ועתה יגדל נא עתה כאשר עשה לאד"הר שאמר (בראשית ב) ביום אכלך ממנו מות תמות ועשה מיום א' אלף שנה כן עתה י"י ארך אפים והשיב הקב"ה סלחתי כדבריך להאריך ג"כ אך שא"א להאריך על מ' אלפים שנה ואולם חי אני לעולם ר"ל אני חי וקיים לעד אבל כל העולם אינו רק ו' אלפים שנה לכן אמר יום לשנה יום לשנה

ערסתכם חסר ו"י כתיב כי ב' אותיות אלו גרם אדם הראשון (שם ג) ו"י גרש י"י אלקים את האדם גרם (רות א) ותלכנה שתי ההין ב' חורבנין בית ראשון ה' עלאה א"לף בינה בית שני ה' שנייה ולכן בכאן תיקון שם בן ד' ראשית ערסתכם חלה דא י' של שם חל"ה תרימ"ו תרומ"ה ג' אותיות מן השם ז"ש תר מו תרומה לי"י לתשלום שם י"י ז"ש אח"כ מראשית ערסותיכם שהיא הי' של חלה כמבואר בתיקונים שחלה היא סוד י' תתנו לי"י תרומה רוממות לשם י"י לדורותיכם שיהי' מתוקן הכל ולפי דרכי הראשון שאד"הר אחר חטאו נעשה חלה מג' עולמות בי"ע דהיינו חל"ה תרימ"ו תרומ"ה שנעשה תרי ממאה מג' עולמות שהם ג' אותיות השם לכן יעקב כשנתברך בי' ברכות ותיקן י' קללות של אד"הר כמבואר בזוהר תולדות אמר לו יצחק באותו פרק (בראשית כז) הו"ה גביר לאחיך שהוא יהיה שיעור קומה בתיקון ג' אותיות אלו שהן הן אורך של אד"הר לכן אמרה רבקה אז (שם) קצתי בחיי ק' קטנה בכ"ף איש ז"ש ראשית עריסותיכם הוא אד"הר (משלי ח) וראש עפרות תב"ל שהיה איפה שלימה מג' סאין שאברהם אמר עליה (בראשית יח) מהרי שלש סאים קמח סלת לתקן איפה של אד"הר שהי' כלול נר"נ מג' עולמות (שם) לושי ועשי עגות ליקח חלה מן העיסה ולתקן חוב המחשבה דחב בי' אדם אבל באותו הפרק נטמאה העיסה ולא ניתקנה בסוד שהסיב אברהם (שם) הנה באה"ל ר"ל ל"ח שנה אחר זה באה רבקה וניתקנה העיסה (שם) ואל הבק"ר רץ אברהם הלא זקן ואינו לפי כבודו היה אבל בהיפוך אתוון רבק"ה זה נרמז בכאן חל"ה תגין על ה' לומר כאלו אינו כתובה בו ורומז על ל"ח שנה אלו גם היו ישראל נזופין במדבר ל"ח שנה שלא נתייחד עליהן הדיבור אפשר שרמז בבואכם ר"ל כשתבואו אל א"י אז ראשית עריסותיכם שיהי' מכאן עוד ל"ח שנה חל ה' מתוייגת לומר כאלו אינה כי אחר ל"ח שנה חל עליהם ה' שחטא בו אד"הר כמבואר בתיקונים (תיקון י"ט) וז"ל חטה אלנא איהו דאכיל אדם קדמאה ואיהו לא אפיק מיניה מצה שמורה ועביד לי' עיסה ולא אפיק מתמן חלה ובג"ד לא ח"ל בו ה' ושריא בי' ח' מלשון (עובדי' א) וחתו גבורך תימן לכן אמר ח"לה ת"רימו נוטריקון ח"ת ז"ש רבקה קצתי בחיי מפני בנות ח"ת לתקן איפה כמ"ש יצחק (בראשית כז) מ"י א"פוא ה"צד ציד ר"ת מא"ה לתקן מאה שערים אשר זרע יצחק בארץ ההיא לתקן איפ"ה אד"הר שהעמידו על ק' אמה ז"ש יצחק (שם) ולכה איפוא מה אעשה בני על איפה של אד"הר והשיב עשו (שם) ברכני ג"ם אני לתקן שיעור ח"לה שלו שהיא ג"ם בצים כי (קהלת א) ג"ם את זה לעומת זה ויעקב אמר כשנולד לו יוסף (בראשית ל) שלחני כי הגיע עת טהרת העיסה לקבל עשו הרשע (שם) מתי אעשה ג"ם אנכי לביתי ורבקה אמרה למה אשכל גם שניכם ביום א' כי כמו שעיסת ישראל חייבת בחלה כן לעמת זה עיסת כלבים פטורה מן החלה בזמן שהרועים אוכלים ממנה חייבת אין הרועים אוכלים ממנה פטורה

ולפי דברי הרמב"ן שמפרש על פי הירושלמי אף עיסה נקייה כסולת כשעשו אותה לשם כלבים פטורה שלא כדברי הי"א בעל התרומה שבזמן שהיא ראויה לאכילה אף שנעשית לכלבים חייבת לדעתי דקדוק הפסוק והיה באכלכ"ם דייקא שצריך לאכול דוקא מן העיסה אז תרימו אבל כשאינה עשייה לאכילת רועים פטורה א'ש'ל עיסת כלבים שהיא העיסה טמאה לקבל עיסה טהורה במרכבה כי זה לעומת זה וכבר ידעת כשהלך עשו לצד ציד להביא הביא כלב ועשה מטעמים לאביו ממנו שהוא כוחו וכן כשחטאו ישראל על המזבח דמות כלב שנקרא בלאד"ן ויעקב כששלח מנחה לעשו אמר והנה ג"ם הוא אחרינו אז היה (משלי כו) מחזיק באזני כ"לב באמרו כה תאמרון לאדני והיא באמת בל אד"ן וקראו אדון גם יוסף הצדיק שהיה שטנו של עשו אמר (בראשית לז) הגידה נא לי נא איפ"ה הם רועים על זו העיסה איפה של אד"הר (שם) ויתנכלו אותו להמיתו שיסו בו את הכלבים (שם) הנה קמ"ה אלמתי בגימטריא עיס"ה ובמכירתו גרמו וישבו לאכל לחם עוני

גמרינן שחלה דוקא מחמשה מינים כתיב הכא לחם וכתיב התם גבי מצה לחם עוני מה התם ה' מינים דוקא שאתאן לידי חימוץ פרט לדוחן ואורז כו' כן גם כן גבי חלה דוקא מאלו המינים הבאים לידי חימוץ חייבין בחלה אבל מה שאינו בא לידי חימוץ אינו חייב בחלה וקשה מה ענין חלה אל חימוץ אבל ע"פ תיקוני זוהר ניחא א"הר לא אפיק מצה שמורה ועביד עיסה ולא אפיק מיניה חלה ובג"ד לא חל ביה ה' ושריא ביה ח' שהוא סוד חמץ לכן מוכרחין ליקח חלה דוקא מה' מינים שבאים לידי חימוץ לכן חלת האור נשרפת כדין חמץ שאין ביעורו אלא שריפה ואנחנו בזמן הזה אין עושין רק חלה א' לאור כי מקוין אנו לישועת אלקינו שתהיה עיסת טמאים נשרפת ועושים לה מדורה בפני עצמה (ישעי' לג) והיו עמים משרפות סיד אבל הרא"ש ס"ל שגם בזמן הזה לוקחים ב' חלות וכן משמע במדרש חזית על פסוק (שיר א) שמוני נוטרה את הכרמים א"ר חייא בשם ר' יוחנן מי גרם לי לעשות בח"ל שני ימים טובים של גליות על שלא שמרתי יום א' בא"י (שם) כרמי שלי לא נטרתי מי גרם לי לעשות ב' חלות בח"ל ע"י שמוני נוטרה את הכרמים על שלא שמרתי