מגלה עמוקות חלק ב פו

שכן מלוי כף סמך אלף בגי' פאר"ן שהיא סוד אש"ל של אברהם כי עד שם מגיע (משלי כ) נ"ר אלקים נשמת אדם שכן נעלם של כ"סא בגי' נ"ר (שמואל א ג) ונ"ר אלקים טרם יכבה היה אד"הר מסוף העולם ועד סופו שידע כל סודות הבריאה בכלל הפרצופים. ז"ש ע"ל פ"י י"י שרצה משה לעבור מיד לא"י ולקיים מצות חלה שהוא סוד רי"ו חומשין כמנין ע"ל פ"י י"י לכן שלח י"ב מרגלים לתקן י"ב פרצופים לכן אמר אליהם עלו ז"ה בגנב על תיקון (בראשית ה) ז"ה ספר תולדות אדם בזוהר מסר להם המטה כמ"ש (שמות ד) המטה הזה תקח בידך. וישלח אות"ם משה על סוד אות ברית קודש כד"א גבי יוסף (בראשית לז) ויתנכלו או"תו להמיתו שהיה להם לתקן והם גרמו וניערו חטא של הוצאות דבה ומי שמספר לש"הר אינו משמר ברית וסימן (דברים כג) ונשמרת מכל דבר רע מי שמוציא דבה מוציא רע שהיא מוציא זרע לבטלה וסימן (תהלים לד) נצור לשונך מר"ע כי מן לש"הר שפוגם ברית הלשון פוגם ברית המעור ובזה פגמו ברית וגרמו לעורר חטא יוסף הצדיק לכן זכר גבי מנשה למטה יוסף שהוא עשה מעשה אביו להוציא דבה וז"ש וישיבו אות"ם דבר שגרמו על אות שלהם לפגום. ויוסף ניבא וידע שמרגלים יחזרו ויפגמו אותו לז"א להם (בראשית מב) מרגלים אתם שחוזר וניער עון 'א'י'ב'ה בשנאת חנם במרגלים וערות הארץ באתם לראות דייקא לתקן אות ברית קודש והם בלשון הרע גרמו להוציא זרע לבטלה ובראו רע (שם) ויאמר א"ליהם י"וסף ב"יום ה"שלישי גם שם הראה להם שגרמה נחש להטיל כ"ד זינא דמסאבות'

תניא (נידה מז) אלו נאמר כי תבואו אל הארץ הייתי אומר משנכנסו המרגלים ב' או שלשה יהיו חייבין ת"ל בבואכם בביאת כולכם אמרתי לך ולא בביאת מקצתם רי"א משונה ביאה זו מכל ביאות שבתורה שבכ"מ א' כי תבואו וכאן א' בבואכם לומר שנתחייבו ישראל מיד בחלה משנכנסו לארץ צריך ליתן טעם למה זכה דין חלה משאר דינים שנתחייבו לאחר ז' שכבשו וז' שחלקו וכאן מיד גם למה דוקא חייבין בחלה בביאת כלכם גם למה חיוב חלה משעת גלגול העיסה יתנו ראשית עריסותיכם שלכם חייבת ושל גוי פטורה נתנה לישראל במתנה עד שלא גלגלה חייבת משגלגלה פטורה גם למה דוקא כדי עיסת מדבר כמ"ש ראשית עריסותכם כדי עיסת מדבר וכמה עיסת מדבר העומר עשירית האיפה מכאן אמרו שבעה רביעים קמח חייבים בחלה שהם ז' מדבריות ז' חייבת בחלה שהם שש של ירושלמית ה' של ציפורי סימן וז"ה לך האות כי אנכי שלחתיך שהי' משה תיקונו של אד"הר לתקן עיסת המדבר (בראשית כח) וז"ה שער השמים כי בחטא אד"הר פנה זיוה פנה הודה הדרה והוא תיקון מלמטה למעלה תפארת ספירה ה' גבורה ספירה ו' גדולה ספירה ז' בתחלה בימי משה היה מדת חסד מתפשטת בעולם היה עיסת מדבר ז' בימי יהושע בירושלים היה הדין מתגבר ו' (ירמיה לב) כי על אפי ועל חמתי היתה לי העיר הזאת ואח"כ (יומא כא) מפני ה' דברים שנחסר בבית שני שלא סמכו טבריא וציפורי גאולה לתפלה (חגי א) ואכבד בלא ה' כי נחסרה י' של ירושלים ה"פ טבור י"ה והוא קן צפור בית המקדש ד"רור קן לה גם למה אמר באכלכם מלחם הארץ בגמרא הלא שלא הפריש מן העיסה לא יפריש ת"ל באכלכם מלחם הארץ ולמה אמר מתחלה תרימו תרומה לי"י ואח"כ תרימו תרומה. בספרי תרימו תרומה לי"י תרומה גדולה ואח"כ על החלה אמר תרימו תרומה קשה למה לא אמר גבי חלה לי"י הלא חלה א"י טבל כמו תרומה גדולה ואפשר לומר שמתחלה קודם ברכה הוא לי"י ואח"כ כשנתן חלה הוא עריסותיכ' אמר סתם תרימו תרומה ואפשר שמרומזין ג' ארצות לחלה בפסוק גבי א"י אמר באכלכם מלחם הארץ רק תרומה א' והוא לי"י שהוא תרומה דאורייתא ועל השניה מכזיב ועד אמנה א' תרימו תרומה ב' תרומות א' לאור וא' לכהן כן תרומת גרן שהיא תרומה גדולה אין לה שיעור חטה אחת פוטרת כל הכרי כן תרימו אותה שהיא לכהן שהיא ג"כ אין לה שיעור מן התורה לשאר ארצות תתנו לי"י תרומה לדורותיכם שהיא תרומה בזמן הזה. ראשית עריסותיכם אף עיסת שותפין חייבת בחלה ורבים טועים ועושין עיסה א' גדולה וחולקין אח"כ לשנים כדי לעשות ברכה אמה ובתה כל אחד בפני עצמה וזה טעות גדול כי חיוב החלה משעת גלגול העיסה וזה בשעת גלגול העיסה היתה כוונתה להיוה א' ואם לא עשאם ע"מ לחלקם לא מהני החלוקה אח"כ ז"ש ראשית עריסותיכם שנים שעשו העיסה לא יתנו רק חלה א' ולא שנים. או בא להודיע הדין שהב"י פוסק כש"ע להיות נוסח הברכה להפריש תרומה ור"מ בהג"ה א' להפריש חלה כדברי הרמב"ם אבל ברוקח פוסק נוסח הברכה חלה תרומה בסמ"ג איתא חלה שם עוגה היא לכן צריך ג"כ לומר תרומה לז"א הפסוק ראשית עריסותיכם חלה תרימו תרומה ר"ל שמתחלה אמר באכלכם מלחם הארץ תרימו תרומה לי"י ר"ל לשם י"י שיברכו עליה וכיצד תהיה נוסח הברכה לז"א חלה מתחלה יאמר חלה ואח"כ תרומה יוסיף ג"כ בנוסח הברכה או א' חלה מתחלה להודיע שיעור חלה כמנין חל"ה שהיא ג"ם בצים ז"ש ראשית עריסותיכם כשהוא כדין עיסתכם עיסת מדבר שהוא כמנין חל"ה ג"ם בצים תרימו תרומה אבל פחות מזה השיעור לא ויש תגין על ה' של חלה שצריך להוסיף עוד ה' חומש ביצה וכן ח"לה נוטריקון ח"ומש ל'זה ה"שיעור גם ה' מינים חייבים בחלה ז"ש והי' באכלכם מלחם הארץ מה שנקרא לחם והם ה' דברים גם ה' רביעים קמח חייבים בחלה אחר שהוסיפו על המדות גם ה' דברים נקראו תרומה גם רומז על סוד ה' שחטא בה אד"הר שהיא חלה טהורה כדאיתא