מגלה עמוקות חלק ב נט

עמו שלא מביא כי אי אפשר לומר גבי יעקב אף מאחר שהוא ראשון אלא וודאי קושייתו שיתחיל באברהם וא"כ יאמר גבי יעקב אף הלא תירץ המדרש מתחילה על שמנה האבות אחורנית והוצרך להתחיל ביעקב לכן השמיט רש"י קושיא זו מן פירושו ואני כבר תירצתי לעיל הקושיא של אף מחוברת אחר תירוץ ר' ברכיה ורבנן שיצחק אפרו צבור ע"ג מזבח א"כ מעלת יצחק יותר מן יעקב והיה לו להתחיל ביצחק. ועוד יש להקשות במדרש זה מנ"ל שכדאי כל אחד וא' שיתלה כל העולם בנינו ועוד מאי הקשה ולמה מונה האבות אחורנית הלא זו הקושיא תירץ המדרש מתחילה במה שפתח בפסוק (ישעי' מג) כה אמר י"י בוראך יעקב ויצרך ישראל א' הקב"ה עולמי עולמי מי בראך מי יוצרך יעקב בראך יעקב יצרך וכו' שמים וארץ נבראו בשביל יעקב (תהלים עח) ויקם עדות ביעקב וגו' כל העולם נברא בזכות יעקב כי יוצר הכל הוא אף אברהם לא ניצל מכבשן אש אלא בשביל יעקב אף אברהם נברא בשביל יעקב וא"כ פי' הפסוק כן הוא וזכרתי את בריתי יעקב והטעם שהתחלתי ביעקב תירץ שאף את בריתי יצחק ואברהם הכל אני זוכר בזכות של יעקב ואף הארץ בעצמה אזכור בזכות יעקב כי יוצר הכל הוא שבשבילו הכל וא"כ תירוץ המדרש בעצמו מה שהתחיל ביעקב תחילה ומאי קא מקשה למה נאמרו האבות אחורנית ואפשר שהקושיא א"כ למה מנה אחורנית ג' אבות הלא יוצר הכל הוא (ישעיה מג) כל הנקרא בשמי לכבודי בראתיו א"כ ה"ל למימר כי כל בשמים ובארץ הכל בשביל יעקב גם לא הביא ראיה על יצחק רק על אברהם ולמה מנה הג' אבות אחורנית כי הראיה לא היתה רק (שם כט) כה אמר י"י אל בית יעקב אשר פדה את אברהם לזה השיב שאם אינו כדאי יעקב אזי מעשה יצחק ואם אין ביצחק אזי באברהם ומפני שזכר ברית אצל כל אחד ואחד הלא יכול היה לכלול כל שלשתן בבריה א' כמ"ש (שמות ב) ויזכור אלהים את בריתו את אברהם את יצחק ואת יעקב שא' ברית א' לכלם גם כאן הל"ל כן לכן א' כדאי הוא כל א' ואח' שבגינו יתלה העולם ר"ל לפי שסיים לבסוף והארץ אזכור הכוונה שכדאי כל ברית של כל א' וא' שהארץ יתלה בגינו ואזכור כל העולם בגין כל ברית וברית שזכר ולא תאמר שתמה זכות אבות לז"א אף גם זאת זה הזכות יהיה בכל ארבע גליות בהיותם בארץ אויביהם אף שזכות אבות תמה ברית אבות לא תמה ולזה השיב כל ד' גליות ואח"כ אמר וזכרתי להם ברית ראשונים על אלו הג' אבות האף שזכות כל א' תמה מ"מ ברית אבות במקומה עומדת

אז תרצה וגו' ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם. וכבר תמה זכות אבות מ"מ לא מאסתים וגו' להפר בריתי אתם אני י"י ר"ל אף (ישעיה נד) כי ההרים שהם האבות ימושו והגבעות שהם האמהות תמוטינה מ"מ חסדי מאתך לא תמוש כי (תהלים צד) אם אמרתי מטה רגלי שזכות אבות שהם ג' רגלים שלמעלה תמה (שם) חסדך י"י יסעדני כי אף אם אינו זוכר חסדי אבות מ"מ מביא גואל לבני בניהם למען שמו ז"ש אני י"י אלקיהם. במדרש ולמה מזכיר זכות אבות ומזכיר זכות הארץ עמהם וקשה איך מקושר קושי' למה שפי' מתחילה שהפסוק מתרץ מה שזכר יעקב מתחילה לפי שיש אף אצל יצחק ואע"פי שיש ליצחק מעלה שאפרו צבור ע"ג המזבח גם לתירוץ הראשון שהיה בעל יסורין ונמצא בחייו היה עולה תמימה ויש לו יותר מעלה בזה מיעקב גם אברהם שיש לו מעלה שהוא ראש למאמינים יש לו גם כן אף א"כ קשה למה מזכיר זכות אבות וזוכר ארץ עמהם כי לפי פי' הראשון כוונת הארץ שגם בזכות יעקב נברא הארץ כי יוצר הכל הוא וגם למה שתירץ שמנה אבות אחורנית להודיע שכדאי זכות של כל א' שבגינו יתלה הארץ א"כ לזה הפי' קשה למה מזכיר הארץ עמהם ותירוץ של זה הפי' הוא חושב מרכבה עליונה ג' אבות והשכינה עמהם שהיא המגדלת ועל פיה ישק ונותנת טרף לביתה ז"ש ואף גם זא"ת על השכינה שהיא עמהם בגלות. אמר יעקוב מלא בו' בזוהר לפי שיעקב כללא דאילנא. במדרש לפי שאליהו נתן משכון אות ו' והטעם שנתן ה"פ ו' כי הקללות מתחילין בו' ומסיימין בה' של שם אותיות אלו ממושכנין בגלות (משלי ג) בכל דרכך דעה"ו שהם עמנו בגלות וכה"א ונתתי משכני בתוככם שהם סוד המשכון שנתן הקב"ה והתהלכתי בתוככם דייקא. או נתן ו' להשלים ו' של (בראשית ב) תולדות השמים והארץ שנחסרו ו' דברים ואינם מושלמין עד שיבא תולדות פרץ לכן כל תולדות במקרא חסר בר מן תרין אלו ולפי שיעקב דיוקנא דאדם קדמאה ועוה"ז נברא בה"בראם ונחסרו ו' דברים לכן ה' פעמים ו' להשלמת העולם הזה להתקינו כבראשונה ולכן (ישעיה נט) ובא לציון גואל מלא בו' כשם שהגלות וילכו לפני רודף מלא בו' כי באו (יחזקאל ט) ששה אנשים מדרך הצפון או ו' מלא למלאות ו' ברכאין של ברכת כהנים שלשה פסוקים ובכל פסוק ב' ברכות לכן אמור להם מלא בו' על ו' ברכאן אלו ואליהו הוא פינחס שניתן לו ברית שלום ו' קטיעה בזה העולם ולעתיד לבא יתמלאו הצינורות ויהיה (שמות יז) כי יד על כס יה מלא בו' כו"ס (דברים לג) מלא ברכת י"י ים ודרום ירשה לכן נתן כה"ג דלעילא אליהו ו' שנו ליעקב גם מרמז על ששה שעורים של בועז שיהיו ו' מעלות למשיח לע"ל כמ"ש במדרש על פ' וקרבנו דאתמר גבי נחשון ויצאו משבט יהודה ו' אנשים שכל א' ו' מעלות גם בבית שני שנחסרו ה' דברים ואותן הו' דברים שנחסרו ביום ראשון יתמלאו לכן ה"פ ו'. או בא לרמוז על ענין גדול (דברים ד) למן היום אשר ברא אלקים אדם על הארץ וחב בו"י של שם בן ד' כמ"ש (בראשית ג) וי"גרש את האדם ר"ל שגרם אד"הר בחטאו שנסתלקו ב' ההין ונשאר ו"י בעולם וזה סוד כל פסוק בתורה חד זעיר וחד אריך בר מן כ"ב פסוקים הענין כ"ב צינורות הם בעולם ז"ס ברכות המתחילים מן א' עד ת'