מגלה עמוקות חלק ב מח

את המקלל וכתיב בסדום (בראשית יט) ויוציאוהו ויניחוהו מחוץ לעיר ויקוב את השם (מלכים ב יב) ויקוב חור בדלתו כי ה' יש בה ד' ויש בה י' ובו פגם בסוד (שמות יז) כי י"ד על כס יה שפגם בי' של ה' נשאר י"ד או דפרחה קוצא של ה' וז"ס חטא אנשי סדום שאמרו (בראשית יט) האחד בא לגור על סוד ד' של אחד (שם ויגשו לשבור הדל"ת הוא סוד הד' ז"ש (שם) וילאו למצוא הפתח כשקוראין אחד בפתח תחת הא' ועל אותו ההר הזהיר הקב"ה במעמד הר סיני באומרו (שמות יט) השמרו לכם עלות בהר ונגוע בקצהו על קוצו של ד' (שם לב) ל"ך ר"ד שלא יחליפו ר' של אל אחר רבתי בד' העד בעם שלא יהרסו לעלות בקוצו שלו ונפל ממנו רב ושם הזהיר הקב"ה (שם יט) סקל יסקל או ירה יירה ומשם למדו רז"ל שג' דברים צריך לסקילה סי' (ישעיה לד) כי רותה בשמים חרבי הנה על אדום ת'ר'ד שנידון ב"הליה ר"גימה דחיפה ז"ש בעל המדרש (קהלת י) ובעל כנפים יגיד דבר עד שהיה משה בהר סיני משם נצטווה הוצא את המקלל כי באמת מהר סיני נלמד חוד זה שתהיה הסקילה בדחייה וברגימה ז"ש סמך לזה וידבר י"י אל משה בהר סיני לאמר בפרשה שלאחריו כי משם נצטווה להוראה זו שמי שנוקב את השם ונוגע בקוצו של ד' שיהיה נידון בנפילה ובדחייה ורגימה ז"ס וסמכו השומעים ידיהם על ראשו ר"ל לא תקיפו פאת ראשכם על קוצו של י' קאמר של שדי ר"ל שנגע בראש של קוצו של ד' דאיתמר ביה (שיר ז) ודל"ת ראש"ך כארגמן ולפי שפגם ברתיכא קדישא הנרמז בארגמ"ן לכן אמר הוצא את המקלל מחוץ למחנה שהוא חוץ לג' מחנות. ולפי דרך ראשון שפגם בי' של ה' ונשאר יד ז"ש וסמכו השומעים ידיה"ם לרמוז שפגם בי"ד (תהלים נה) שלח ידו בשלומיו חלל בריתו דלעילא בפרשת לחם הפנים דאתמר בי' מאת בני ישראל ברי"ת עולם דא י' וכמו שמקלל פגם בסוד לחם הפנים שהיה ו' מול ו' ויצא מן קו שש כי יש ה' שניה המצויירת דו' בסוד (שיר ה) דוד"י שלח ידו מן החור שהוא יקוב חור בדלתו לכן הביאו לפני משה רזא דו' (שמות לב) וירא העם כי באו ש"ש משה דרגי' דו' של שש לכן הביאו אליו וכן מקושש יצא מקו שש כי שבת היא נקודה אמצעית וששה ימים סובבים אותו וכמו שהוא חילל שבת ופגם בו' כן המקלל יצא מפר' שבת דלעילא וכלא קשוט ושבעים פנים לתורה ולזה רמזו רז"ל שהיה באותו פרק ר"ל שגם הוא חטא באותו פרק ופגם כמו מקושש אע"פ שהיה בזמן אחר ודבר זה מפרקי המרכבה נלמד

או איש ולא הוזכר מי הוא כי בי"ג מכילין דאורייתא כל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא כי הקב"ה (תהלים כט) יברך את עמו בשלום (שם פה) האל י"י כי ידבר שלום אל עמו ואל חסידיו ואל ישובו לכסלה וזה האיש יצא מכלל ישראל שהיה בעל מריבה וקטטה וכה"א אמור אל הכהנים שיהיו בני אהרן שהיה רודף שלום ואוהב שלום ואוהב הבריות אבל זה יצא מן הכלל והיה בן שלומית בת דברי פטפטניות ושחצניות למטה דן כהאי דאמר (פסחים ו) דונו דינא בדקו אחריו ומצאו שמשבט דן קאתי והוא בן אשה הישראלית שעשה מעשה אמו גם בן איש מצרי ועשה מעשה אביו משני צדדין יצא הוא מן הכלל והוא היה בכלל בתוך בני ישראל ועתה יצא לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא שמחלוקת זה הוא תמיד וינצו במחנה וינצו שניהם ב' במסורה על תרין סטרין אלו שאלו התרין סטרין נצים נצבים תמיד איש הישראלי בן אשה הישראלית ולפי דברי ר' ברכיה מפרשה של מעלה יצא אמרתי בחבורא קדמאה שלעיל מיניה אמר ביום השבת ביום השבת יערכנו לפני י"י כפל למה לי (שבת) שהמלאך טוב אומר י"ר שביום השבת אחר יערכנו לפני י"י תמיד כאשר הוא עשה היום. בכאן נרמז ענין ב' מלאכים שמלוין את האדם בע"ש מבית הכנסת לביתו אם מצא שלחן ערוך כמבואר בלחם הפנים שהיה בצפון ומנורה בדרום כמבואר בפ' הנירות לפני זה אז מלאך טוב אמר י"ר שתהיה לשבת אחרת כן ז"ש (שמות לא) ושמרו בני ישראל את השבת אזי מלאך טוב אומר י"ר לעשו' את השבת כהלכתו לדורותם קרי בי' לדירתם שיהי' דירה נאה בחרוזים אומרי' שני מלאכים אלו הם לפי חשבון ז' כוכבי לכת סדר הימים ח'ל'ם כ'צ'נ'ש ובראשי הלילות הסדר כצנ"ש חל"ם נמצא שבתאי מושל בשעה ראשונה בכניסת שבת מלאך טוב הוא ככב צדק ומלאך רע מאדים ואז כוחו של צדקיאל מלאך טוב תהלים קיט) סמ"ר מפחדיך בשרי ס"מאל מ"לאך ר"ע מזה הטעם דנין בשני ובחמישי שאז מושל כוכב צדק בשני בראש הלילה ובחמישי בראש היום ז"ש (ויקרא יט) בצד"ק תשפוט עמיתך ר"ל בשני ובחמישי שב"ד קבועין לעילא אלו ב' מלאכים. ויצא מפרשה שלמעלה בכל ער"ב שב"ת בגימ' תתקע"ד דורות שצריך לתקן אותם באין תרין סטרין אלו בן אשה הישראלית שהוא המצרי כי (משלי ה) רגליה יורדת מות כי הוא סניף מעולם העשייה דתמן שם ב"ן שמושלת שם האשה הישראלי"ת היא השכינה ה' אחרונה ש"ל ה"שם נוטריקון ה'א'ש'ה היא (בראשית כד) האש"ה אשר הוכיח ה' לבן אדני. לכן הביאו אל משה שהוא איש האלקים בעלה דמטרוניתא ז"ס אחר ויביאו אותו אל משה א' ושם אמו שלומית בת דברי לכן היתה פגימתו בה' אחרונה כמבואר בזוהר לכן בתורה ג' פעמים ויניחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה מ"ע ל"ת אח"כ פגמו אנשי סדום ויניחהו חוץ לעיר ובכאן עשה מעשה סדום ויניחהו במשמר לכן אמרו במדרש שהיה מצרי זה ממונה על ק"י בני אדם רמז קא רמזו חושבן סדו"ם והסוד עמוק חושבן ב' שמהן מ"ה אדני הוי"ה במלוי אלפין יו"ד ה"א וא"ו ה"א בגי' מ"ה תרוייהו כחדא סדום (דברים יג) יצאו אנשים בני בליעל