מגלה עמוקות חלק ב מג

קדוש יהי' לך כי קדוש אני י"י מקדשכם. תלת קדושות הללו למה ע"ד הפשט יש בפסוק זה סוף שם של ע"ב שהוא שם מו"ם קדשי"ם יהי"ו לאלקיה"ם ס"ת מו"ם שצריך לכוין בו יוצר מ"שרתים ו"אשר מ"שרתיו בר"ת היוצא מפסוק (תהלים קטז) שובי נפשי למנוחיכי והוא בגי' אלק"ים ז"ש קדושים יהיו לאלקיהם ולא יחללו את שם קדשי כי המחסר ו' של וא"שר מחריב עולמות והמשכיל ידום

ע"ד הדרש (גיטין נט) תנא דבי ר' ישמעאל לפתוח ראשון וכו תלת הון בקרא לפתוח ראשון לבצוע על לחם כמ"ש (בראשית יד) ומלכי צדק מלך שלם הוציא לחם ויין ר"ל הוא עשה המוציא לחם גם על היין בירך הוא תחלה לפי שהוא כהן לאל עליון כי את לחם אלקיך הוא מקריב ע"כ ראוי לבצוע על לחם תחלה ליטול מנה מתחלה ז"ש קדוש יהיה לך ר"ל מה שיהיה מגיע לך תן לו אני י"י מקדשכם זה לברך תחלה על ס"ת כמו שארז"ל (ברכות נג) והתקדשתם אלו מים ראשונים והייתם קדושים מים אחרונים אני י"י זו ברכה אף בכאן אני י"י על ברכה אתמר

ע"ד השכל הקדמה אחת מונחת כל הפעולות נחלקין לג' מה שבין מה שממנו מה שאליו הם מן המקיף אל המקיף סביב המקיף. ועז"א תמיה אם יש בדור הזה מי שיכול להוכיח מצד המתפעל א"ל וקדשתו אתה מחוייב לקדש אותו מצד הפעולה. מה שבין את לחם אלהיך הוא מקריב מזה הצד מחוייב אתה לקדשו. ומה שאליו מצד המתפעל קדוש יהיה לך. מצד הפועל בעצמו כי אל פועל ישועות הוא כי קדוש אני י"י מקדשכם כלם בכלל הקדושה. או ג' שלימות עצמו וקדשתו שיהיה קדוש מחמת עצמו אותה הקדושה הוא מצד עצמו כי את לחם אלקיך הוא מקריב בזה גורם לעצמו הקדושה שלימות בין אדם לחבירו ז"ש קדוש היה לך ר"ל מה שבינך ובינו גם בזה יהיה קדוש כי קדוש אני י"י מקדשכם שלימות אדם למקום אני י"י דברים שנוגעים בינו לבינם מקדשם

אמור אל הכהנים בני אהרן ואמרת אליהם לנפש לא יטמא. האי קרא אית לשאלין דלאו רישא סיפא רישא פתח ברבים ואמרת אליהם וסיים ביחיד לנפש לא יטמא. ברשות אל ראשון ואחרון וברשות התורה הקדושה (דברים לג) מסיני בא וזרח משעיר למו הופיע. וברשות חכמים ונבונים בפ' אמור אל הכהנים בני אהרן (אבות פ"ה) יהודה בן תימא אומר הוי עז כנמר וקל כנשר ורץ כצבי וגבור כארי לעשות רצון אביך שבשמים. פרט ד' דברים בעבודת הבורא יתברך ויש לתמוה ג"כ למה נקבו בלשון רצון אביך שבשמים ה"ל רצון הקב"ה מאי שייך אביך שבשמים וגם מה שייכות ליהודא בן תימא לזה המאמר והענין שיהודא בן תימ"א הוא בן יעקב וע"כ נקרא תימ"א אותיות אמתי והד' דברים הם נגד אותיות שם הוי"ה שהם י' יראה ה' אהבה ו' תורה ה' מצוה כמבואר בזוהר ויהודה בן יעקב זכה לכל השם נרמז בשמו כדאיתא בגמרא (סוטה יב) יוסף קידש שם שמים בסתר נתוסף לו אות א' (תהלים פא) עדות ביהוסף שמו יהודה קידש שם שמים בפרהסיא ניתוסף ונקרא כל השם בשמו רק הד' משום סוד מדתו שהוא בן רביעי או הוא במדת דוד מלכות רגל רביעי במרכבה ונרמז כל אותיות השם בשמו ועפ"ז מבואר שלו נאה ולו יאה לומר מאמר זה יהודה בן תימא רומז על ד' דברים אלו ת'י'מ'א נוטריקון ת"ורה י"ראה מ"צוה א"הבה הם ד' אותיות השם הנרמז בשמו וכלם מצינו גבי יעקב וע"כ פרט ד' דברים אלו בעבודת הבורא יתברך ואמר עז כנמר נגד התורה כמ"ש (ביצה כז) לא ניתנה תורה לישראל אלא מפני שהן עזין כי התורה מתשת כוחו של אדם ולא הבישן למד ואמר קל כנשר נגד האהבה (דברים לב) כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף רחמני על בניו כן יהיה באהבת הבורא יתברך מצד טבעו ורץ כצבי נגד מצוה כמ"ש (ברכות ו) לעולם ירוץ אדם לדבר מצוה שנאמר אחרי י"י ילכו וגבור כארי נגד יראה שכן ארי"ה אותיות ירא"ה גם גבור"ה גי' ארי"ה וירא"ה ואמר לעשות רצון אביך שבשמים ר"ל נגד אבינו הראשון הוא יעקב שהיה יהודה בנו ונקרא אבינו שבשמים כידוע שהוא. מדת ת"ת (מלכים א ח) ואתה תשמע השמים ומצינו בו ד' מדות אלו כמבואר בפ' ויצא יעקב (בראשיה כח) מה נורא המקום הזה על היראה וכתיב (שם לב) ויירא יעקב מאוד מפני הקב"ה ותורה (שם כה) איש תם יושב אוהלים של שם ועבר אהבה: בסוד (שם כט) ויאהב יעקב את רחל וכן (מלאכי ג) אהבתי אתכם וגו' ואוהב את יעקב ואת עשו שנאתי וכן מצוה עם לבן גרתי ותרי"ג מצות שמרתי וכל אלו ד' נמצאים אצלו וכן צוה את בניו ואת ביתו אחריו כדאיתא במדרש פ' ויחי וע"כ אמר לעשות רצון אביך שבשמים הוא מדת יעקב שהיה חפץ באלו הד' דברים וע"ז אמרו יעקב אמיתי היה נרמזים בו אלו ד' דברים הנזכרים כאן בנוטריקון אהבה מצוה תורה יראה

קדושים יהיו לאלהיהם ולא יחללו את שם קדשי כי את אשי י"י לחם אלהיהם הם מקריבים והיו קודש. ע"ד הפשט (צפניה ב) התקוששו וקשו קשוט עצמך ואח"כ קשוט אחרים ז"ש כל אדם שיש בו יראת שמים ר"ל שהוא בעצמו יש לו יראת שמים יכול להוכיח. אחרים ודבריו נשמעים לאחרים ז"ש (קהלת יב) סוף דבר מי שרוצה לעשות שהכל נשמע שיהיו דבריו נשמעים לאחרים את אלקים ירא אתה כי זה יכול אח"כ להוכיח לכל אדם ועז"א (תהלים צב) להגיד כי ישר י"י צורי מי שרוצה להגיד דרך ישר צריך לראות שלא יהיה עולתה בו אותה עולה שהוא מוכיח לאחרים שלא יהיה בו ז"ש קדושים יהיו לאלקיהם ע"ש שבפרשה שלפניה צוה הקב"ה על קדושת כל