מגלה עמוקות חלק ב מא

איש אמו ואביו תיראו. דא גופא ואת שבתותי תשמורו דא נשמתא אני י"י כי ג' שותפין אב ואם על הגוף הקב"ה נותן נשמה לעם עליה. אל תפנו אל אלילים בהרהורא בישא של זכר עושה פסל ובהרהורא דנקיבה עושה מסכה ז"ש אלקי מסכה לא תעשו לכם פסל ומסכה דכר ונוקבא. מאן דנפק מרשות הרבים לרשות היחיד או להיפך כאלו עריב שמא דקב"ה בע"ז ז"ס סמיכות שבתותי השמרו שלא להוציא מרשות היחיד לרשות הרבים שהוא י"ו אמה על י"ו אמה סוד חרב של מלאך המות י"ו פיות ז"ש אל תפנו אל האלילים שהם רשות הרבים אלקי מסכה לא תעשו לכם שלא יהיה האדם בעצמו ע"ז אל זר בלבו של אדם. למה נסמכה פרשת עריות לפרשת קדושים ללמדך שכ"מ שאתה מוצא גדר ערוה אתה מוצא קדושה. הקושיא מפורסמת שאין שואלין ענין סמיכות הפרשיות רק כשהוא שלא כסדר וכאן מה הי' חסר שמקשה למה נסמכה הלא אין מוקדם ומאוחר בתורה אבל הוקשה לבעל המדרש מה ענין קדושה אצל ערוה ומי שאינו משמר עריות קדוש הוא דלא מקרי רשע נמי לא מקרי הלא הוא רשע גמור והתירוץ כ"מ שאתה מוצא גדר ערוה לא אמר כ"מ שאתה מוצא ערוה גופא רק גדר ערוה שהם השניות והיא נלמד ממקרא שלפני זה כדברי רב אשי ביבמות רמז לשניות מן התורה (ויקרא יח) ושמרתם את משמרתי עשו משמרת למשמרת ז"ש ושמרתם את משמרתי לבלתי שלא יפגע בערוה גופא. נמצא אחר העיון תמצא במקום זה שהאתמר קדושה שם במקום שגדר ערוה ר"ל שניות לעריות ז"ש פר' זו נאמרה בהקהל לפי שרוב גופי תורה תלוין בה שלא יעמוד נגדו ערוה שהיא השנייה והיא משל של רב אשי ביבמות פ"ק אז יפגעו בערוה גופא ז"ש רוב גופי תורה תלוין בה

מ"פני ש"יבה ת"קום והדרת פני זקן ויראת מאלהיך. רזא עלאה מבואר בהאי קרא דרש האר"י ז"ל ר"ת תש"ם אורות יש בפנים דאריך שהוא סוד (ישעיה יא) ש"ע ש"ע יונק על חור פתן מבואר בכנפי יונה הסוד הקנאה ע"ש והדרת פני קן זעיר ויראת מאלקיך כנגד המלכות שלם מקום היראה פשוטו של מקרא. וע"ד הרמז ר"ת שמות (משלי יד) יש דרך ישר לפני איש וס"ת מיתה ואחריתה דרכי מות ויש לדרוש אל תקרי שמות אלא שמות ותרווייהו קשוט

ובזוהר דרש מפני שיבה ר"ל קודם שיבואו ימי הזקנה תקום שיעשה תשובה בימי בחרותו ועל זה פי' הקרא והדרת פני זקן ע"ד מ"ש (בסוכה כג) אשרי ילדותינו שלא ביישו זקנותינו כשפרקו נאה אז הוא מהדר פני זקנים וע"ז פרקא דיומא שינה של שחרית ימי נערות ויין של צהרים ומי בחרות ושיחת הילדים ימי עמידה וישיבת ע"ה ימי זקנה שאינו יכול עוד ללמוד ויושב כל היום בשוק. (בירושלמי) אר"ע זה כלל גדול בתורה ואהבת לרעיך כמוך (נדרים פט) בן עזאי אומר זה ספר תולדות האדם זה כלל גדול מזה לפי שראה ר"ע (במדרש בראשית כד) מחצבו ומחצב תלמידיו כ"ד אלף לקבל כ"ד פ' שיטים דאתמר במלאכת המשכן שנענשו כ"ד אלפים משבט שמעון בשיטים על כ"ד אלפים גרים שקבלו עליהם אות ברית והרג אותם שמעון בשכם והם נטו שכם (צפניה ג) לעבדו לאל אחד ולכן לא נהגו כבוד זה לזה כיון שראה מחצבים על כן אר"ע זה כלל גדול בתורה ואהבת לרעיך כמוך שינהגו כבוד זה לזה ונענשו פעם שלישית בין פסח לעצרת. ולפי שר"ע הוא כלל של תורה שבעל פה לכן כששכח משה רבינו ע"ה ווים לעמודים לא יכול לזכור עד שבאה אליו נשמתו של ר"ע בסוד היודע פסוק (שמות לח) ואת האלף לכן אר"ע כלל של תורה על רגל א' כי ע"י נתייסדה תורה שבעל פה. וכמו שספר יצירה נתייסד ע"י אברהם אבינו ואחריו בא ר"ע וסידר אותו על מתכונתו כי אברהם דא איש חסד תורה שבכתב שהרי לא יכול משה לקבל תורה שבכתב עד שנתן לו הקב"ה קלסתר פנים של אברהם (משלי לא) תורת חסד על לשונו כן לא יוכל משה לייסד ווים לעמודים עד שבאה אליו נשמתו של ר' עקיבא והוא מסוה משה בגי' ר"ע סוד תורה שבעל פה והוא בגי' חנו"ך מטטרו"ן עם הכולל והיא בגי' מלאכ"י רחמי"ם כי נתהפך המטה לפי זכות הדור מטה כלפי זכות לפעמים המטה לנחש כלפי חובה עיין לקמן פ' בלק ופ' פנחס ז"ש (תהלים צד) אם אמרתי מט"ה רגל"י על כל התורה שעומדת על רגל א' לא אמר ואהבת את רעיך אלא לרעיך ע"ד יהי ממון חבירך חביב עליך כשלך ר"ל מה שיש לרעיך דהיינו ממון שלו יהיו אהוב בעיניך כשלך כמו שהדברו' פותחין אנכי ומסיימין לרעיך כי בשנים אלו תלוי הדבר (שמות כ) אנכי י"י אלקיך זה בין אדם למקום וכל אשר לרעיך בינו לחבירו לכן פסוק זה כלל גדול בתורה כי כבר ידוע שבי' דברות נכללין כל התורה שיש בי' דברות כת"ר תיבות נגד הרי"ג מצות מן התורה וז' מדרבנן ובשנים אלו נכללין בין אדם לחבירו ובין אדם למקום

לא תעשו עול במשפט לא תשא פני דל וגו'. האי קרא אית לשאלי' בי' וכי במשפט גרידא לא תעשו עולוהלא תועבת י"י כל עושה עול גם (איוב יא) אל תשכן באהליך עולה כי הקדוש ב"ה (דברים לב) אל אמונה ואין עול כל מיני עולה בעולם אין לפניו ולמה אמר דוקא במשפט לא יעשו עול בשלמא באידך קרא שאמר לא תעשו עול במשפט במדה במשקל במשורה לא קשיא מידי ברזא דחכמתא על ארבעה אתוון קדישין וא' שלא יפגום בכל אות ואות משמא קדישא לקבל י' אמר משפט לקבל ה' עלאה אמר מדה דמתמן ז"פ ז' ז' שבועות תסבור לך מנין מד"ה לקבל ו' קו המשקל לקבל ה' אחרונ' א' במשורה וכן בן זומא א' ד' אותיות השם איזהו חכם לקבל י' איזה גבור לקבל ה' (איוב כו) ורעם גבורותיו מ"י יתבונן מתמן מהערין דינין כמ"ש בתפלה בברכת לאל ברוך פועל גרורות לקבל בינה עושה חדשות