מגלה עמוקות חלק ב מ

מ"די י"ון ב"בל (בראשית טו) ודור רביעי ישובו הנה ז"ש אלקים מושיב יחידים ביתה הרבה בני אדם לא להוי מנהון רק בית אחד כי גופין ראשונים יתעברו כלא היו וקצת גופין יוציא (ירמיה טו) יקר מזולל ונותן בהם רוחם להולכי' בה ז"ש (תהלים סח) מוציא אסירים קצת גופות בכושרות אם זכו ואם לא זכו (שם) אף סוררים שכנו צחיחה על צחיח סלע יבואו לנתחיה. או על סוד שהקב"ה עושה כנפים לצדיקים כי בנשמה אחד יש בה כמה ניצוצות ז"ס איפה של אד"הר זה תלוי ברגלו זה הלוי בידו כן כמה וכמה צדיקים שתולין בגוף בנשמה א' ז"ס יחידים הרבה בני אדם תולין בבית א' ז"ש (ישעי' מ) לכלם בשם יקרא שכלן נקראו בשם ונתלין על שורש א' וכה"א (תהלים קיח) ברוך הבא בשם י"י בלשון יחיד על נשמה א' ותולין בה כמה ניצוצות שיש בהם ממש ז"ש (שם) ברכנוכם בלשון רבים וכה"א (שיר ו) דודי ירד לגנו בלשון יחיד וכו' או עפ"י הקדמה אמיתות שהמלאכים נתלבשו בישראל בשעה שהיו במצרים והיו בגלות עמהם כמ"ש (שמות ז) והוצאתי את צבאותי את עמי בני ישראל צבאותי דייקא ובשעה ששעבדו אותם גם המלאכים הרגישו בצער ז"ש (תהלים סח) אלקים מושיב יחידים אלו המלאכים כמ"ש בתיקונים (בראשית ג) הן האדם הי' כאחד אלו המלאכים אחד קדוש ביתה ואותם המלאכים מוציא אסירים בכושרות שאז יצאו גם כן המלאכים מן הגלות גם בשעת יציאת נשמה מן הגוף הוא בבכי ושירות כי התחתונים בוכים והעליונים משוררים על הצדיק ועל הרשע למפרע (משלי יא) באבוד רשעים רינה והנשמות של מתים הנקברים אצלו בוכים ארץ רעשה שאול מתחת רגזה ענין ירידת נשמה לזה העולם לתקן גוף של מעלה לכן אין ב"ד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף ז"ש אלקים מושיב יחידים בזה העולם כדי לגאול כל הנשמות ההולכים ערטילאין ז"ש מוציא אסירים בכושרות גם להיפך יציאת נשמות מן העולם כדמיון יציאת מצרים להעלות ניצוצות הנידחות בסוד (בראשית מב) וירא יעקב כי יש שבר מאנין תבירין במצרים (שם) רדו שמה להעלותם וכן היה שגם ערב רב עלה עמהם כן הצדיק (שמואל א ב) מוריד שאול ויעל ניצוצות עמו ז"ש אלקים מושיב יחידים ביתה שהוא בית אלקים דלעילא אז מוציא אסירים בכושרות נקרא יחידים ליחידי סגולה כמו כה"ג שבמות כה"ג הולך ההורג נפש בשגגה לעירו כי אז מעלה כל מארי דדינא עמו כל הנשמות הן בשכינה שנקראת תיבת נח כלולה תחתים שנים שלישים נפש רוח נשמה ז"ש מושיב יחידים ביתה דייקא על מלכות

דברו אל כל עדת בני ישראל קדושים תהי' כתב אמ"ו ז"ל בפ' ברכת המזון שלו ט"ו תיבות בזה הפסוק ע"ש בפירושו שהביא כמה וכמה ענינים מן ט"ו לפי דעתי שבא לגדור ערוה שם תמצא קדוש' שם י"ה הוא בין איש ואשה ולפי שהמשכן היה זווג לכן י"ה דברים יש שם עם בני שוהם וכן (ישעיה כו) ביה י"י צור עולמים וכן קרבנות. סוד שלש שנים ערלים ובשנה הרביעית קודש הילולים לי"י ידוע שג' קליפות הם. (יחזקאל א) ענן גדול ורוח סערה ואש מתלקחת הם לעולם בטומאתן והטיקלא שהיא קליפת נגה פעמים נכללת כולה בקדושה ופעמים כולה בטומאה פעמים חציה או רובה או מיעוטה בע"ש מן שש ומחצה או ט' וחצי זמן מנחה קטנה צריך להכין קליפת נגה להעלותה בקדושה בקריאת שמו"ת להוציא יקר מזולל שהם י"ס אשר באימא זול"ל בגימטריא ע"ג שהיא אימא י' אתוון דיליה עם שם של ס"ג שהוא באימא לקבל זה חנ"ה ופנינה ח' על בינה ח' לספירות נ' שערים מתפשטין מינה ה' עד הוד מתפשטא ה' עילאה של שם ופנינה לקבל קליפת נגה שהיא לקבל אימא עיין לקמן פרשת בהעלותך ובמדה זו בחוץ נאחד עוג ובתוספת ו' נקרא ה"פליט בגימטריא קד"ל לקבל ערפו של משה ולא שלט משה בו רק בסיוע אבהן מן חסדים של אבא ששמש את אברהם וכן סיחו"ן בגי' קד"ל לקבל ערפו של אהרן ושניהם ניצולו במבול בזכותו של משה והנה קליפה זו נקראת זוללה זוללה מן ה' והיא זוללה כפועל כטעם (משלי ל) אכלה ומחתה פיה (שם) ושפחה כי תירש ועל קליפה זו נאמר בזוהר נחש דפרח באוירא שרי בחבורא וסיים בפירודא הנחש הזה הוא הטיקלא קליפת נגה כי כשהיא רוצה לעלות שאר הקליפות מתחברות עמה ובזמן שג' קליפות מבקשין להדביק בטיקלא להיכלל גם הם בקדושה נפקא שלהוביתא מעולם היצירה בסוד ס' פולסי דנורא והן נופלות לנוקבא דתהומא רבה כדכתיב שברת ראשי תנינים על המים וברחיצת במים חמים בע"ש היא עזר להביא שלהוביתא דאשא לרחוץ קליפת נגה מן הקליפות הקשות אז יאמר (ישעיה ד) והיה הנשאר בציון (שם) אם רחץ י"י את צואת וגו' אל תקרי אם אלא אם לכן בשנה רביעית קודש הילולים לי"י כי נכנסת בקדושה וכן אתמר עליה (תהלים קלז) אשרי שיאחז ונפץ את עולליך אל הסלע ניצוצות טהורות שבו יבואו לקדושה

לא תקיפו פאת ראשיכם. י' היא הראש פאת הראש היא פרצוף ארוך קוצו של י' שאין לנו השגה בו ואין לו הקפה כלל לא תגנובו פוגם בה' כן משלם הגנב תשלומי כפל לפי שתשלומי כפל ה' אחרונה ה' כפולה סוד מערת המכפילה לא תכחשו בו' של שם (ירמיה ה) כחשו בי"י ויאמרו לא הוא וכחש בעמיתו עם שאתו בתורה ובמצות והיא ו' של שם שממנו התורה והמצות לא תשקרו בה' של שם ל"א תשבע"ו בשמ"י לשק"ר בי' של שם ס"ת א'ו'י'ר על קוצו של י' שהיא סוד אויר קדמון ז"ש וחללת שם אלקיך אני י"י כי שם של י"י אע"פ שהוא ד' אותיות נחלק לה' פרצופין ז"ס תשלומי ד' וה' מי שנשתרש בחטא גם יש בסוד זה לא תשבעו בשמי לשקר פוגם בשכינה שעיקרה מן אויר עליון החכמה העליונה בסוד אבא יסד ברתא (משלי ג) י"י בחכמה יסד ארץ זה סוד אוירא דא"י מחכים שכינה נקראת חכמה: