מגלה עמוקות חלק ב ל

ע"ץ כי שם בן ד' הוא בחשבון משולב ע"ץ כנ"ל וכן הוא קו"ל דוד"י ז"ס מדלג מסוכה לסוכה מא"ילן לאיל"ן כי דומה דודי לצבי כי בזה הצירוף מדלג על ההרים טורי דנחשא טורי דמלטטיא משם יניקת אילן סר"ק כלול ס"מך ר"בוא ק"ליפות שהוא יתוש שבים שיש לה ס' רבוא קליפות והוא קליפת סמאל ע"ץ בגי' ק"ס שהוא תרגום של עץ בחושבן חד על אותו עץ נתלה המן עם יוד בניו שהם יוד קטרין תתאין דיליה קי"ו גם כן הכי הוי דעביד קינא דמסאבותא איל"ן סר"ק בגי' ישמעא"ל הרי באילן סרק מבוארין תרין סטרין כחדא. (שיר ב) קו"ל דוד"י הנ"ה בגי' ר"ך שהיו ישראל ראוין להיות בגלות ר"ך שנה כדאיתא בזוהר חדש פרשת וישב לפי שעשרה אחים מכרו ליוסף הצדיק ועל כ"א יגיע כ"ב שנה שהיה פרוש מאביו והרי כ"ב פעמים י' ר"ך רק מיתת יוד שבטים גרמה לקרב קץ גאולה יוד שנים ולא היו שם רק רד"ו שנה וז"ס שרמז להם יעקב (בראשית מב) שמעתי כי יש שבר במצרים ר"ל שנשברו קצת שנים רד"ו שמה ר"ל בירידה שלכם שאתם תהיו שם בזה יהי' שבר וסבר ולא תחשבו שכשתצא נשמה שלכם בארץ אחרת שתטמא ח"ו לזה אמר (שם) ונחיה שם ולא נמות בעולם הבא כי עצמות של יוד שבטים עלו עמהם כמ"ש (שם מו) אנכי אעלך עליו גם עלה על יוד שבטים כלם שעלו ג"כ עצמותיהם עמהם וז"ס שקראו לפני יוסף (שם מא) אבר"ך ר"ל הוא אב לגלות מצרים שבשבילו היו ר"ך שנים במצרים ויעבידו בהם בפה ר"ך ולפי תרגום יב"ע שהגלות התחיל משירד יוסף למצרים עוד כ"ב שנה על רד"ו הרי רל"ב סוד יה"י או"ר ד' מילואי השם ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן הסכימו להיות ישראל בגלות (בראשית כד) ב"אר ל"חי ר"ואי שיצא יצחק משם שקבל על עצמו הגלות כדי שלא ירדו לגיהנם לדעתי ז"ש קו"ל דוד"י הנ"ה ז"ה ארבע תיבות אלו חשבון רל"ב ובזה השיבו ישראל למשה היאך אנו נגאלין הלא צריכין להיות ת' שנה בגלות והשיב משה הואיל והקב"ה חפץ בגאולתכם אינו מביט בחשבוניכם רק מדלג על ההרים וקשה וכי מה תשובה היא זו אבל התירוץ הקדוש ברוך הוא מדלג על ההרים ר"ל מתחיל מנין השנים מן האבות שהם ההרים כמ"ש ברוך המקום שחשב את הקץ לעשות כמ"ש לאברהם אבינו בברית בין הבתרים ר"ל ק"ץ שנים דילג ועשה פירוש לדבריו כמ"ז לאברהם אבינו בברית בין הבתרים כי גר יהיה זרעך שפתח ביחיד וסיים ברבים אבל הכוונה שגרות יהיה ביצחק שהוא זרעך כי ביצחק יקרא לך זרע לא היו באמת בגנות רק מנין ביצח"ק שהוא רד"ו ה"פ של שם מ"ב שהוא סוד יד חזקה ה' אצבעות ביד ונמצא שהקדוש ב"ה מדלג על ההרים ומתחיל הגלות מן האבות וכן (שמות יב) ומושב בני ישראל ת"ל שנה מתחיל מברית בין הבתרים וכמו שהקב"ה מדלג ת' שנה ומתחיל הגלות מן אבות עולם כן הנה זה עומד אחר כתלינו שהוא יוסף שנקרא זה ובשבילו (שם יג) בעבור זה עשה ה' לי שבשבילו היו עבדים למצרים לכן התחיל הגלות מן יוסף קו"ל דוד"י הנ"ה ז"ה ב"א בגימטריא צדקיא"ל שהוא מלאכו של אברהם הולך צדקות שבשבילו זכו לגאול בזכות צדקה שעשה זה יעיר זה

או יש לדרוש מדלג על ההרים בסוד (שם ג) וירא ה' כי סר לראות שחשב משה שיהיו ישראל עוד נ' שנה בגלות ס"ר י"פ הוי"ה כי בשביל זה ירדו כמ"ש הקב"ה (שם ו) ושמי ה' לא נודעתי להם י"פ הוי"ה הוא ס"ר והקב"ה השיב אהיה אשר אהיה שהוא י"פ אהי"ה שהוא בגי' רד"ו ועז"א על אותן הנ' שנה שיהפך השנים ויהי' ממנו ימים (שם ג) בהוציאך את העם הזה תעבדון בנ' יתירה שאותן נ' ימים המתינו עד שקבלו התורה ביום החמשים בשבועות ז"ש (שם יג) וחמשים עלו בני ישראל שהיו ראוים להיות עוד חמשים שנה במצרים להשלים י"פ הוי"ה ועז"א (מיכה ז) כימי צאתך מארץ מצרים על נ' ימים אלו אראנו נ' פלאות ז"ש (תהלים צ) שמחנו כימות עניתנו שנות ראינו רעה שישמח אותנו מן אותן שנים ראוים לראות רעה ועשה הקב"ה מהם ימים נגד נ' שנים שהיו ראוים להיות במצרים והיפך הקב"ה אותן השנים והמתין בשמחת נתינת התורה נ' ימים ועשה מן שנים ימים כן יעשה לע"ל כימי צאתך וגו' וכן (שם) יראה אל עבדיך פעלך לע"ל. ז"ש (שיר ג) מדלג על הה"רים בגי' י"פ הוי"ה ס"ר שהקב"ה דילג על חשבון שהיו ראוים להיות עוד נ' שנה בגלות מנין הה"רים. גם יסוד מוסד מחכמי האמת שכל ד' מלכיות היו ראוים להיות במצרים לכן אמר ארבע מאות שנה (בראשית טו) גר יהיה זרעך לקבל ארבע קליפות כ"א כלול ממאה והקליפין הם ד' הרי ארבע מאות שנה ז"ש לאברהם (שם) והנה אימה זה בבל חשיכה מדי גדולה יון נופלת אדום כולם היי ראוים להיות במצרים עליו על אברהם ואם הי' כן עדיין אנו ובנינו היינו משועבדים שם ברוך המקום שדלג את הקץ וחלקן לד' גליות כמ"ש לאברהם אבינו בברית בין הבתרים שהראה לו ד' גליות ואח"כ הראה לו כי גר יהיה זרעך ארבע מאות שנה שהוא גלות מצרים וקשה למה הראה לו שלא כסדרן מתחילה היה לו להראות גלות מצרים ואח"כ שיעבוד ד' מלכיות א מה חשיכה בשלמא למ"ד למפרע אימה אדום חשיכה יון גדולה מדי נופלת בבל נוכל לומר שמלמטה למעלה הראו לו ה' גבורות מסטרא דה' אתוון מנצפ"ך אבל למ"ד אימה זה בבל וכו' קשה אבל הענין שהראה לו הקב"ה ד' מלכיות כלם יהיו במצרים לכן הראו לו מתחילה ד' קליפות אח"כ הראה לו מצרים כי ראוים היו כל ד' מלכיות להיות שם אח"כ תיקן לד' גליות ז"ש קול דודי מדלג על ההרים אין הרים אלא מלכיות כי חילק גלות זה על ארבע גליות ע"ל הה"רים בגי' ד"פ מל"ך שהם ד' מלכיות. או יאמר קול דודי הנה זה בא בחוש אנו רואין שהקב"ה עשה ושלח (איכה א) אש בעצמותי כמ"ש עמוס (עמוס ז) ויראני ה והנה ה' עומד לריב באש שהי' רוצה להביא אש על ישראל והתפלל עמוס (שם) ה' אלקים חדל נא וגו' יעקב כי קטן והטעם