מגלה עמוקות חלק ב ג

ויקרא אל משה על ענין אלף זעירא

אופן הו' בזוהר פ' בשלח לאחר עשיית העגל נסתלקו המאורות ממשה ולא נשארו אצלו רק אלף זיוין ע"ד רמז משה א' (דברים א) יוסף עליכם ככם אלף פעמים זו היא משלי וע"ז והי' פי' הפסוק ויקר אל משה ומה הוא היקר אלף ר"ל אלף זיוין שנתמעטו מכל האורות ולא נשארו רק אלף זיוין שהוא אלף זעירא

האופן הז' ידוע מ"ש בספר יצירה שג' אימות הם אמ"ש שהם א"ש מ"ים א"ויר ולשלשתן זכה משה בתחילת הבריאה (שמות ב) מן המי"ם משיתיהו ואחר כך בסנה בלבת אש היא שין של אמש ועלה באוהל מועד שזכה לאלף של אמש שהוא סוד רוח שנתבטל הנבואה באותו יום מן א"ה יהיה פירוש הפסוק ויקר אל משה ומה הוא היקר רמז באות אלף שזכה לנבואה שסוד הרוח נברא באלף וחוזר ומפרש מה ענין אות אלף וידבר ה' אליו שהדיבור של נבואה היה אליו ביחוד ביום שהוקם המשכן ונתמעט מן האומות וכן נרמז באלף זעירא כשתסלק אות א' נשתיירו ויקר ליתן ב' טעמים למה לא נתבטל הנבואה מבלעם הטעם הא' שבשביל יקר של משה הטעם הב' מאוהל מועד אבל בלעם היתה נבואתו מתחלה קודם הקמת המשכן

האופן הח' בסנהדרין (ד' ל"ח) אמר ר' יהודה א"ר מאיר מאי דכתיב (תהלים קלט) ולי מה יקרו רעיך אל מלמד שהראה הקב"ה למש"ר דורות של רע שדרשו במדרש על פסוק הן (איוב כח) כל יקר ראתה עינו של ר"ע יותר ממה שראה משרע"ה והטעם שנרמז במילת יקר סוד תפילין (מגילה טז) שנקראים יקר ור"ע זכה לכל יקר דהיינו שם של שדי בכלל אבל משה לא זכה רק לאלף זעירא שהוא סוד אות אחוריים יהיה פי' הפסוק שזכה משה לראות נשמתו של ר"ע וכן אלף זעירא בגימ' ר"ע שהראה לו הקב"ה לסוף י"ח שורות וחלש דעתו עד ששמע כך הלכה למשה מסיני אז נחה דעתו וטעם י"ח שורות חוזר הפסוק ופי' וידבר ה' אליו ביחוד כך הלכה מסיני לסוף י"ח שורות מאוהל מועד דבר זה זכה מי"ח פעמים כאשר צוה ה' את משה בפ' פקודי במלאכת המשכן מן אותו י"ח פעמים זכה לי"ח שורות שנחה דעתו וזכה ליקר בימי ר"ע

האופן הט' כששכח משה הווים לא זכרן עד שבא אליו נשמתו של ר"ע וטעם הדבר לפי שר"ע מסוד תורה שבע"פ שהם ו' סדרים ר"ע הוא דדרש ווין לכן (נדרים נ) מן שית מילין איעתר ר"ע ז"ס (קהלת ז) אדם אחד מאלף מצאתי ר"ל אדם אחד זה ר"ע שיצא נשמתו באחד מאלף מצאתי כשמצא את האלף הם ווים לעמודים הוצרך לבא אליו ר"ע שיצא נשמתו בא' ולפ"ז יהיה פי' הפסוק אלף זעירא רומז על אות האלף שחשדו ישראל למשה עד שבא אליו נשמתו של ר"ע ז"ש ויקר אל משה ר"ע (תהלים קלט) ולי מה יקרו רעיך אל שבא באותו פרק אל משה ובזה זכה לאלף שעשה ווים לעמודים וטעם הדבר שהוצרך לבא אליו אז ר"ע לז"א וידבר ה' אליו מאוהל מועד מסוד תורה שבע"פ לאמר שמשם נצטוו ישראל להוראה כולהו אליבא דר"ע דתלמידייהו הוי

האופן הי' חשדוה ישראל למשה ב' דברים א' על חשבון הווים הב' (שמות לג) והביטו אחרי משה מלמד שחשדוהו באשת איש ועל שניהם הביטו אחר משה ועז"א (קהלת ז) אדם א' מאלף מצאתי האדם א' זה משה מאלף מצאתי שעשה מהם ווים לעמודים מה שחשדתם באשת איש (שם) ואשה בכל אלה לא מצאתי כמ"ש ויקר אל משה מה הוא היקר אלף זעירא דהיינו שמצא את האלף ועל השנית מלמד שחשדוהו באשת איש לזה אמר וידבר ה' מאוהל מועד וכתיב (דברים כג) ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך ואתה זכה אדרבה ליקח את האוהל ז"ש עד בואו האוהלה שאז נתבטלו שניהם

האופן הי"א (בסנהדרין דף ט) א"הר בלשון ארמי סופר שנאמר (תהלים קלט) לי מ"ה י"קרו ר"עיך א"ל ר"ת למפרע ארמ"י לשון תרגום כדאיתא בפ"ק (דמגילה דף ט) א"ר נחמן בר יצחק תרגום שכתבו מקרא (אסתר א) וכל הנשים יתנו יקר לבעליהן יקר זה תרגום הענין ארמי הוא קליפת נגה שגרם בחטאו שנכנסו רובו בטומא' וקודם חטא העגל נטהרו ובהקמת המשכן נתקנו קליפת נגה ונכנסו בקדושה ולכן אלף זעירא כשתסלק אות א' נשתייר ויקר אל משה לקיים קרא מה יקרו רעיך וסיפר בלשון ארמי מה יקרו רעיך אל ר"ת ארמי וכן (בראשית מט) מ"שם ר"ועה א"בן י"שראל ר"ת ארמ"י וכן קליפת נגה היא קליפה א' זעירא נהורא דקיק שממנו היתה יניקת בלעם בזוהר יתרו דאתמר גביה (במדבר כג) ויקר אלהים אל בלעם נמצא במלת ויקרא נרמזין בי' תרין סטרין נבואת משה לשון שמלאכי השרת משתמשין ביה גם נבואות בלעם ויקר עם נהורא דקיק שהיא א' זעירא

האופן הי"ב בשעת קבלת התורה (משלי כא) עיר גבורים עלה חכם שהיה ברזא דדכורא ובעגל פגמו בדרגא דמשה תש כוחו כנקיבה אח"כ בהקמת המשכן חזר משה לרזא דא' שהיא חדא דכורא והוא סוד (שמות לה) ויבואו האנשים על הנשים סיטרא דרחמי גבר על סיטרא דדינא ופי' הפסוק ויקר אל משה מה היא היקר אות א' שהוא דרגא דיוסף בזוהר מקץ (בראשית מב) שנים עשר אחים אנחנו בא' זה נרמז וידבר ה' אליו מאוהל מועד לאמר א"הל מ"ועד בגימ' יוס"ף וז"ש אדם כי יקריב מכם יוסף נקרא אדם ברבה פ' בשלח: