מגלה עמוקות חלק ב יט

ס"ג ויו"ד אתוון הרי (תהלים קמד) ג"ע בהרים ויעשנו (ישעיה כז) 'ח'י'מ'ה אין לי מי יתנני שמיר שית במלחמה מכוונת נגד אמא נקראת מי כשם שיש מי בקדושה כן אמר פרעה (שמות ה) מי ה' אשר אשמע בקולו ואמרינן במדרש (שמואל א כו) את מי אעלה לך אם מישראל (שמות טו) מי כמוך באלים אם מן אותן שאומרים מי ה' אשר וגו' והוא כקוף בפני ה' ראשונה וכתיב אם תוציא יקר מזולל כפ"י תהיה מלוי פ"י פ"א יו"ד בגימטריא י"ה אלהי"ם (בראשית א) וי"הי כ"ן במספר שוה עם מיכא"ל השר הגדול המקרב רחוקים למרום וכן אהרן עומד במקומו לכן היה המזבח בדמות שור שהוא קדמאה לנזיקין והיה אהרן בוש א"ל משה מזה אתה מתיירא הלא לכך נבחרת להקריב רחוקים ותוציא יקר מזולל

רבא רמי כתיב (משלי ט) על גפי וכתיב (ישעי' ו) על כסא מתחלה ע"ג ולבסוף על כסא. הכוונה שיש ג' קליפות סביב הקדושה והרביעית היינו נגה פעמים היא קודש פעמים היא חול לקליפה ונעשו ד' קליפות כדכתיב (יחזקאל א ונגה לו סביב הקדושה והגרים הם מזאת הקליפה שלפעמים היא נוטה לקדושה ולפעמים מתהפכת לטומאה ואונקלוס הגר שהיה מבחינת נגה רצה לתקן אותה ועשה התרגום ועליו שחקה קליפת נגה בשעה שאמר לבן (בראשית לא) יגר סהדותא כמ"ש בכנפי יונה חלק שני סי' נ"ה גם על יתרו שהיה גר נאמר עליו (שופטים ד) וחבר הקני נפרד מרע של קין קינא דמסאבותא והכניס בפנים הקליפה דקה המקבלת מיתוק ונתקדשה על ידו ונרמז במלת קנ"י ק"ליפה נ"גה י"ון לכן התירו לכתוב ס"ת בלשון יוונית בסוד (בראשית ט) יפת אלהים ליפת שהוא יון קריבת למהימנותא (שם) וישכון באהלי שם. ורזא (תהלים קלב) אויבו אלביש בושת על ג' קליפות ו"עליו י"ציץ נ"זרו ר"ת יו"ן וביום ו' כשקורין 'ש'מ'ו'ת ממתיקין התרגום רוצים גם הם לעלות ונכנס שבת ושלהבותא מפיל אותה לנוקבא דתהומא רבא בסוד (שם צב) בפרוח רשעים כמו עשב שהוא נגה (שם) ויציצו כל פועלי און ונהפוך להם לרעתם להשמדם עדי עד ז"ש (שם) יתפרדו כל פועלי און שהם מתחלקין נגה נכנס לקדושה והם לטומאה מזה גלות השכינה בעלות ממנה בקדושה והשכינה מתלבשת בתוכה אז ע"י נגה כביכול אחוזה לקליפה בשכינה אבל למעלה אין נגע ובבחינת אלו הג' קליפות יש ב' דמים קודם שבת וג' ימים אחר שבת ושבת באמצע כמלך בגדוד וכן חמה באמצע ז' ככבי לכת שהם מחזרין אחר הקדושה (שם יב) סביב רשעים יתהלכון והנה ז"ס (משלי ט) חצבה עמודיה שבעה על ימי בראשית לקבל ג' קליפות ס"ת ט מ"א (שם) טבחה טבח"ה תרין א' לפניו וא' לאחריו (שם) מ"סכה יינה א"ף ערכה שלחנה שלחה נערותיה הוא סוד עולם הבריאה שבשבת עולה למעלה (שם) תקרא ע"ג מרומי קרת מתחלה נגה חופפת מבחוץ סמוך לקדושה ולבסוף על כסא נכללת בקדושה

על ענין התורה (שם) חכמות בנתה ביתה שהתורה כלולה מכל ז' חכמות הפוך בה דכלא בה חצבה עמודיה שבעה דהיינו כל חכמה מז' חכמות כלולה מז' הרי ז"פ ז' (תהלים יג) אמרות ה' אמרות טהורות מזוקק שבעתים הם מ"ט פנים טהור וכן מ"ט פנים טמא ז"ש ט"בחה טבחה מ"סכה יינה א"ף ערכה שלחנה ר"ת טמ"א גם מ"ט פנים טמא הם בתורה. טבחה טבחה הוא נגד פ' של תורה מסכה יינה הם סודות התורה ממוזג שיכולין לשתות ולהבין העניינים כההוא גלילאה דדריש בריך רחמנא דיהיב לן אוריין תליתאי שהן הן ג' דרגין של תורה פשט רמז דרש שהן הן ג' עולמות 'ב'י'ע נפש רוח נשמה כנגד ג' דרגין אלו אמר ג' לשונות נגד עולם העשייה תמן (שיר ה) פשטתי את כתנתי (בראשית ג) כתנות עור בע' על ע' פנים בתורה אמר טבחה טבחה נגד יצירה אמ' מסכה יינה נגד בריאה אף ערכה שלחנה דמתמן נשמתין בת מלך עלה אתמר (איוב כח) לא ידע אנוש ערכה (שם) לא יערכנה זהב ואח"כ נגד סודות התורה אמר שלחה נערותיה תקרא על גפי מרומי קרת שהוא למעלה מעולם הכסא שהוא אצילות ז"ש אח"כ על כסא שהוא למעלה מעולם הכסא. אם על ענין אוהל מועד חכמות בנתה ביתה אף שנבנה המשכן ע"י בצלאל שמילא אותו חכמה וכן (שמות לא) ובלב כל חכם לב נתתי חכמה מ"מ לא יכולין כל חכמי לב להקימו עד שבא משה שהוא עמוד השביעי לזונות מן אברהם יצחק יעקב לוי קהת עמרם משה וכן הוא השביעי למטה שהיה מתחלה ששה צדיקים והוא הז' עליה אתמר אמרות ה' אמרות טהורות מזוקק שבעתים כי לא נתנה תורה רק לעמוד השביעי וכן כשנברא אדם היה לו להקב"ה דירה בתחתונים עד שבאו ז' דורות והעלו לז' רקיעים אח"כ באו ז' דורות וירדו למטה עד שמשה הוריד לארץ (תהלים לז) וענוים ירשו ארץ

או יאמר על ענין הפרשה בכלל (משלי ט) חצבה עמודיה שבעה שהקריבו באותו היום ז' קרבנות שנים לאהרן ועגל לחטאת לפי שחטא בו בידים לבד כמ"ש (שמות לב) ויקח מידם דייקא אבל מחשבתו לטובה היתה ואיל לעולה ואל תקשה מאחר שאהרן חסידא לא חטא בהרהור למה הקריב עולה יש לתרץ ע"ד הזוהר תמימים תמים מבע"ל אבל שאז באותו יום הוצרכו לתקן איל של יצחק כי אותו האיל הוא סוד נשמות נדב ואביהוא בסוד קח נ"א המבואר להאר"י ז"ל נשמות נדב ואביהוא שני קרני האי"ל הן שנתלבשו אח"כ אלי"ה בהיפוך אתוון ואותו האיל נברא בע"ש בין השמשות בתיקון בראשי"ת בר"א תי"ש ואותו יום שקול כיום שנבראו בו שמים וארץ לכן הקריב