מגלה עמוקות חלק ב קפז

פעלו מזה הטעם (דניאל ט) שבועים שבעים נחתך על עמך וגו' לכלא פשע ולהתם חטאת (ז' יובלות שעולה בן ד' בחושבן זעיר ז"ש (הושע יד) וקח טו"ב (שם) ושובו אל י"י כי שם י"י הוא טו"ב) (שם) ואמרו אליו כ"ל ת"שא ע"ון ר"ת ע"ת"ך ע' שנה היו בבבל ת"ך שנה היה בית שני לפי שפגמו בשם של י"י שצירופו תמי"ם ז"ש (דברים יח) תמים תהיה עם י"י אלקיך תמי"ם הוא שבעים שבועים כל הימים מן חורבן בית ראשון תמי"ם והם לא היו בבנין בית שני רק מנין תהי"ה היו עם י"י א"לקיך א"ל אמונה בא"ת ב"ש ת"ך שנה. פעלו הוא ג"כ רבוע של שם בן ד' מקו"ם קפ"ו תמי"ם פעל"ו הוא מנין כל בריתות שכרהו ישראל על כל מצוה ומצוה לפי דברי רשב"י בירושלמי שאין לך כל מצוה ומצוה מישראל שלא כרתו תקע"ו בריתות שהוא מנין מלקו"ת כדי רשע"ו ז"ש כי כל דרכיו משפט מדה במדה (איוב לד) פועל אדם ישלם לו וכאורח איש ימצאנו והנה ק' שערים הם בתורה ועל כל שער ושער תקע"ו בריתות הרי מנין תמי"ם פעל"ו תרע"ו שם בן ד' כ"ו פעמים כ"ו האזינו שמים וארץ מעשה בראשית נתן עזרא ובית דינו סימן זו הפרשה הזי"ו לך וחלקוהו אנשי מעמד על ז' ימי השבוע ז"ש זכור ימות עולם בכל יום ויום מעין מ"ב

(מגילה יח) משה אמר שירה זו עם ע"ח זקינים מנין הזי"ו ל"ך למה נטל משה ע"ח זקינים מנין זה למה (במדבר יא) אספה לי שבעים איש שמענו או ע"ב זקינים שמענו במתניתין ע"ח לא שמענו וכיוצא בו שארז"ל מאה יותר מבשאר מצות וי"ל על דרך הגמרא בפרק לולב מאה ועשרים זקינים ומהם כמה נביאים תקנו שמונה עשרה על הסדר צריך ליתן טעם למה זה המנין של ק"ך לפי שבאו להמתיק ק"ך צירופים של אלקים והן הן סוד (שמות יט) ומשה עלה אל האלקים לכן היה בהר ק"ך יום והיה ימיו מאה ועשרים להמתיק ק"ך בתים של אלקים (שם) ויקרא אליו י"י לעשות מן אלקים י"י ז"ש משה כי שם י"י אקרא ר"ל שהוא מהפך שם של אלקים רחמים ז"ש הבו גודל לאלקינו אף שם אלקינו שהוא דין יעשה ממנו רחמים שהוא גו"דל מדת אברהם הגדול דאתמר גביה (בראשית כא) ויעש אברהם משתה גדו"ל ולכן לא רצה להיות עניים שם באותה סעודה שהם ממדת הדין והוא הגדיל לעשות חסד. והנה משה עושה הצור להיפך לעשות פעולת תמים כדלעיל רק שחת לו ישראל משחיתים השפע לכן לקחו ערב רב ק"ך קטרין בעגל ואמרו (שמות לב) עשה לנו אלקים אשר ילכו לפנינו ק"כ בתים של אלקים לכן ירדו לק"ך קנטרין ק"ך רבוא של מלאכי חבלה ופרקו עטרות שלהם שהוא שם המפורש כי מן י"י עשו אלקים ולכן בימי שלמה שעשו בימיו שלום כל המשחיתים ויהי שלום בינו לבין חירם מלך צור שהוריד שם שד א' והורידו לז' מדורי גיהנם ונכנעו כל כוחות הדין גם היא באה מלכת שבא ונתנה מאה ועשרים כיכרים זהב לשלמה ולכן הקריבו אז (מלכים א ח) מאה ועשרים אלף צאן להמתיק ק"ך כוחות של אלקים (דברים א) כי המשפט לאלקים הוא לכן (סנהדרין) כל עיר שיש בה מאה ועשרים אנשים מעמידין בה סנהדרי קטנה ולכן הוצרכו להיות ק"ך זקינים להמתיק ק"ך ב"ד, של אלקים (ישעיה נו) כי ביתי בי"ת תפלה יקרא לכל העמים (בראשית כח) אין זה כי אם בית אלקים ומאחר ששם אלקים בינה ק"ך בתים הוצרכו להיות ק"ך זקינים לסדר בית התפלה שהיא בית אלקים להיות רחמים כמ"ש (שם) אכן יש י"י במקום הזה (תהלים קכא) י"י שומרך י"י צלך כמו ששם אלקים עולה צל והיו ימיו כצל אשר איננו ירא לפני אלקים כן י"ב הויות הם בצירוף שם בן ד' וכל אחד כלול מי' הרי ק"ך מן שם של י"י ז"ש י"י צלך יש ג"כ צירופי צל אצל שם של י"י. והנה גם בשירה זו שהיא כלל התורה הוצרך משה ליקח ע"ח זקנים שהוא. מספר שלש הויו"ת הי"ה הו"ה ויהי"ה מצד ג' אבות הקדושים בסוד ג' שמות של ברכת כהנים מלך מלך ימלך שהוא סוד ה' עלין תקיפין של של שושנה לכן הרחיק ה' מן הליי' תגמלו זאת עם נבל לרמוז על סוד מנצפ"ך ה' גבורות מנין מ'לך מ"לך י"מלך בגימטריא פ"ר דינים נגד חמשה אותיות אמר ה' ענינים בפסוק הצור תמים פעלו. גבי עגל אמר הקדוש ברוך הוא למשה (שמות לב) ועתה הניחה לי כתב בעל עשרה מאמרות שרמז על ג' הויות אלו הניח"ה בגימטריא ג' הויו"ת מנין ע"ח לכן הוצרך משה להזכיר ג' אבות (שם) זכור לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך נגד ג' הויות אלו ומשה אמר מתחילה יערוף כמטר רמז על סוד מטר שירד בימי המבול שאז נתבלבלו אותיות שלש הויות אלו ז"ס מבו"ל בגימטריא ג' פעמים הוי"ה (בראשית ז) ויסגור י"י בעדו שנתערבו ונתבלבלו צירופי האותיות ונעשה מהם מבו"ל כי מתחילה ירד גשם עלי הארץ ואחר כך היו למבול (תהלים כט) י"י למבול ישב ר"ל שם של י"י היה סוד מבול שנתבלבלו אותיות גם כן כשיצא נח מן התיבה אמר י"ג ווין שהוא סוד חשבון ג' הויות וז"ס (דברים ח) כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי י"י כי סוד לח"ם הוא ג' הויות ז"ש כי שם י"י אקרא על שם של ההוי"ה לכן לקח ע"ח