מגלה עמוקות חלק ב קפא

עונין אמן גדול העונה אמן יותר מן המברך שהוא מזכיר שם אדני בפיו ומחשבתו שם של ההוי"ה אבל העונה אמן מזכיר בפיו שתי שמות ביחד אדנ"י הוי"ה חשבון אמ"ן ז"ש כי שם י"י אקרא אזי כל השומעין מחויבין ליתן גודל לאלקינו ומכוונים ב' שמהן יחד והוא גודל לאלקינו דין ורחמים ביחד ועז"א בנים לא אמ"ן בם שלא מכוונים בעניותם אמן לקשר קושרא דמהימנותא שזו הוא עיקר האמונה (ישעיה כו) שומר אמנים וכתיב אמונים כי עיקר אמונה נתלה בעניית אמן לכן יש לדרוש המקרא והמסורת. גם יש לומר שעל כן כתיב אמונים וקריין אמנים כי מי שהיא עם רבים בצבור יכול להשלים רמ"ח תיבות של ק"ש עם אמן שהוא אומר קודם ק"ש גם בשחרית עם ט"ו ווין של אמת ויציב ועם א' של אמת בגי' אמ"ן ובערבית עם ו' של ואמונה ותרווייהו איתנהו אמנים על אמת ויציב גם ו' של ואמונה ז"ש בנים לא אמון בם קרי וכתיב אמן של אמת ויציב שחרית ו' של אמת ואמונה ערבית (תהלים סא) חסד ואמת מן ינצרוהו שהוא (שם צב) להגיד בבוקר חסדך אמת ויציב ואמונתך בצילות וטעם ו' של ואמונה להשלמת ג' שמות כתבתי בפ' בראשית ע"ש ז"ש (חבקוק ב) וצדיק באמונתו יחיה ר"ל בבוקר צריך לכוין בט"ו ווין של אמת ויציב שמספרן צ' ויש בו ג' שמות כפי דברי הפליאה תמונת ל' הוא כ"ו ובכל ה' ווין יש ל' הרי ג' למדין ג' שמות (משלי יח) מגדל עז שם י"י למד הוא מגדל פורח באויר יש בו שם י"י ז"ש הלי"י תגמלו זאת ל' גדולה מורה על שם בן ד' בתמונתו ובחשבונו כפל כ"ו הרי בבוקר צריך לכוין ט"ו ווין צדיק ובערב באמונתו ו' של ואמונה אזי יחי"ה כי כל תיבה מחזקת אבר מן האדם ולכן האזינו השמי"ם ואדבר"ה בגימ' תרי"ג ואח"כ הלי"י תגמלו זאת כי גם היא תרי"ג והתורה והאדם

ראו עתה כי אני א"ני ה"וא. בכאן רמז על סוד שני שמות של ע"ב שהוא כלל כל השם של ע"ב אנ"י וה"ו שכתבו התוס' אנ"י על שם (יחזקאל א) ואנ"י בתוך הגולה והו"א על שם (ירמי' מ) והו"א אסור בזיקים שאנו מתפללים שהקב"ה עמנו בגלות ויעשה למען שמו ז"ש ראו עתה כי אני בעצמי בגלות עמכם הן הן תרין אנ"י וה"ו ולכן במספר שם זה לקח משה ע"ח זקנים והעיד לפניהם שירה זאת לעד כי מספר שני שמות אלו שהוא סוד כלל ע"ב חס"ד ולכן אנו אומרים בשעת ניסוך המים ביין שהוא סוד להשפיע חסד בעולם. כי יין הוא מסיטרא דדינא בו"ז מים (איוב יב) שופך ב"וז ע"ל נדיבים ר"ת שב"ע (תהלים טז) שב"ע שמחות את פניך שהם שבע ימי החג נרמז במלת (בראשית ב)וכל שי"ח השדה וגו' טרם יצמח כי לא המטיר י"י אלקים שמתפללין על המים בחג ש'י'ח נוטריקון ש"בעה י"מי ח"ג לדברי ת"ק (תהלים קיח) א"נא י"י הושיעא נא ולדברי ר' יהודה א"ני וה"ו ובין למר ובין למר מספר ע"ח הוא מכוון (אסתר ד) ובכ"ן אבא אל המלך לכן בימי דין אנו אומרים בתפלתינו ובכ"ן תן פחדך לפי דברי הזוהר ג' פעמים בכ"ן שהות חשבון רי"ו (שמות לד) ויעב"ר ע"ב רי"ו ויש ג"כ בצורת שם בן ד' רי"ו ב' פעמים כן כתב האר"י ז"ל בכנפי יונה כי ה' צורתה רי"ו וה' שנייה ג"כ רי"ו הרי ב"פ רי"ו בשם של י"י ז"ס (מלכים א יח) י"י הוא האלקים כי כמו ארי"ה בחסד כן גבור"ה ג"כ בגי' רי"ו ז"ש כי שם י"י אקרא בזה השם נכללו שתי פעמים רי"ו הא' אריה בחסד הב' בגבורה ז"ש הבו גודל לאלקינו זה השם כולל שתי בחינות ביחד גודל הוא סוד גדולה לאלקינו גבור"ה ז"ש (בראשית כב) בהר י"י ירא"ה ר"ל שם של י"י הוא ירא"ה שהוא בגי' רי"ו

כ"י דו"ר תהפוכות המה. הם שעות שיש בי' ימי תשובה כמנין ר"ם קבין שבמקוה והוא צירוף שם בן ד' כ"ו ר"ל ד' פעמים ו' הרי ק"ך ואח"כ עוד ו' פעמים ך' הרי ק"ך שניהם יחד ר"ם וכן היה משה בהר ק"ך יום ק"ך לילה ג' פעמים מ' כמו שאמר הלא הוא כמ"ס עמדי ג' פעמים מ' מס"ך מבדיל נגד נפש רות ונשמה

במדרש רבה פרשה וזאת הברכה שבא מלאך המות שלשה פעמים אל משה (איוב לג) הן כל אלה יפעל אל וגו'. פעם הראשון השיב (תהלים קיח) לא אמות כי אחיה ואספר מעשה י"ה והשיבו מלאך המות (שם יט) השמים מספרים כבוד אל ומשה השיב אני משתיקן פעם שנית הזכיר משה השם המפורש וברח מלאך המות משם פעם שלישית התחיל משה להצדיק את הדין הצור תמים ולפרש המדרש על פי פשוטו דורש המדרש זה ג' פסוקים הסמוכים בפרשה פעם ראשון כשהשיב משה לא אמות כי אחיה ואספר מעשה י"ה אז אמר מלאך המות השמים מספרים כבוד אל והשיב משה שאני חשוב מן השמים וארץ שהרי אני משתיקן וז"ש האזינו השמים ואדברה פעם שני כשבא מלאך המות אליו אז אמר כי שם י"י אקרא והזכיר השם המפורש אז המתיק הדין שממנו יניקת מלאך המות ז"ש הבו גודל לאלקינו שהוא הגדיל אל של אברהם לאלקינו ולכן אין תקומה למלאך המות וברח המלאך ממנו ובפעם שלישית התחיל משה הצור תמים פעלו להצדיק את הדין הצור נגד צור ולפי שהזכיר משה ד' רוחות השמים בפסוק ב' שהוא סוד מרכבה על ד' אתוון דשמא קדישא כמ"ש כי שם י"י אקרא לכל רוח אות אחד משם יתברך

ט"ל ומט"ר בגימטרי' ארגמ"ן ד' פעמים דיי"ן כי ד' אתוון אלו כל אחד הסכים להיות דיי"ן עליו חלוק תיבת צו"ר על ד' פעמים הרי כל ארבעתן