מגלה עמוקות חלק ב קנב

הר סיני שיצאו ס' רבוא מלאכים וקשרו ס' רבוא כתרים כן בשעת נטילת צדיק בא מטטרון עם ס' רבוא מלאכים שלו שהם צינורות של ס' רבוא חצונות או לפי שבשעת מיתה בא רבו משה לקבל אולפן שלו כמ"ש רבא פרק הגוזל כד שכיבנא נפיק ר' אושעיא לקמיה כד תריצנא מתניתא כוותיה וא"כ בלי ספק כשמת יהושע שבא רבו משה לקבל אותו משה הוא פני חמה ואמר תמנת סרח (במדבר יב) ותמונת י"י יביט שהוא אספקלריא המאירה והיפוך סר"ח לרמוז על ס' רבוא ח"לונות שכלולים במשה רבו שהוא כלל כל ס' רבוא ז"ס הר געש ר"ל כמו שבשעת מתן תורה (שמות יט) ויתיצבו בתחתית ההר אם תקבלו מוטב אם לאו שם תהא קבורתכם אותה הר געש עתה שלא הספידו כראוי וראוי לקוברו ג"כ בחייו מי שלא מספיד כמו שלא רצה לקבל תורה מסיני או בא להורות (ר"ה יח) ששקולה מיתת הצדיקים כחורבן ב"ה שנקרא הר שכן קראו אברהם ובית שני של יצחק שקראו שדה ובית ג' של יעקב בית כמ"ש יעקב (בראשית כח) אין זה כי אם בית אלקים ז"ש הר געש כמו שקשה חורבן בית ראשון ה"ר לפי שנוטריקון "ה' ר"אשונה כי אלף בית אלוף בינה ויהושע בן נון מיתתו היה כמו הר שנחרב ב"ה על שעברו שם ג'ע'ש ג"ילוי עריות ע"ז ש"פיכות דמים על ג' אילו נחרב הבית תמנת סרח יש בו סוד (תהלים כב) הצילה מחרב נפשי וגו' ארי"ה שאמר דוד על סוד רי"ו שיש בכלל כנגדו רי"ו מיד כל"ב שהוא נגד שם ב"ן בקדושה כמ"ש האר"י ז"ל שניהם יחד רי"ו ב"ן בגימטריא סר"ח שהצדיק עומד נגד גוליירין אלו והם סוד חר"ס הנשבר כי (איוב ט) האומר לחר"ס ולא יזרח (שמות טו) ס"וס ו"רוכבו ר"מה ב"ים

(ירמיה לו) וירמיהו לקח מגילה אחרת ויתנה אל ברוך בן נריהו הסופר ויכתוב עליה מפי ירמיהו את כל דברי הספר אשר שרף יהויקים מלך יהודה באש ועוד נוסף עליהם דברים רבים כהמה בפסיקתא נמצאת אומר ג' בנים המה אחד תבע כבוד אב ולא כבוד הבן אחד תבע כבוד הבן ולא כבוד האב ירמיה תבע כבוד האב וכבוד הבן (איכה ג) נחנו פשענו ומרינו אתה לא סלחת לפיכך נכפלה נבואתו ועוד נוסף עליהם דברים רבים כהמה אליהו תבע כבוד האב ולא כבוד הבן שנאמ' (מלכים א יט) קנא קנאתי לי"י אלהי צבאות כי עזבו בריתך מה כתיב (שם) ויאמר י"י אליו לך שוב לדרכך מדברה דמשק וגו' ואת אלישע בן שפט וגו' תמשח לנביא תחתיך שאין ת"ל תחתיך אלא שאי אפשי בנבואתך יונה תבע כבוד הבן ולא כבוד האב מה נאמר בו (יונה ג) ויהי דבר י"י אל יונה בן אמיתי שנית לאמר ולא שלישית דבר עמו (משלי ל) שלשה המה נפלאו ממנו וארבעה לא ידעתים למה לא אמר ארבעה ולמה לא קא חשב בן בארי שאמרו בגמ' (פסחים דף פז) (משלי ל) אל תלשן עבד אל אדוניו. גם במדרש חזית על פסוק (שיר א) בני א'מ'י נחרו בי קא חשב ג' הם שנטלו את שלהם מתחת יד ישראל מ"שה י"שעיה א"ליהו ולכך הביא ג' אלו כי סימנם בני אמ"י נחרו בי שנענשו עבור ישראל אל תלשן עבד אל אדוניו כמ"ש (שם) אל תראוני שאני שחרחורת בשחרוריתי וא"כ למה לא קחשיב רק אליהו הלא גם משה וישעי' שתבעו ג"כ כבוד האב ולא כבוד הבן בדרך הפשט אילו הג' קא חשיב אליהו נדחה לגמרי בשביל שלא תבע כבוד הבן ויונה לא נדחה לגמרי רק ששני פעמים דיבר עמו ולא שלישית אבל ירמיה שתבע כבוד שניהם לכן נוסף לו דברים רבים כהמה ר"ל כהמה אבל יכול לפרש שנוסף עליהם קאי אתרי נביאים שכבר עברו שהמה עברו ונענשו על זה אבל ירמיה יש לו תוספת עליהם שזכה לאחר הקטרוג שתבע כבוד הבן וכבוד האב הגיד עוד ב' קינות דהיינו איכה יועם וזכור י"י כהמה אילו הב' נבואות שניבא יונה רק שנית ולא שלישית ובזו אמרנו המדרש הזה שהקב"ה מקפיד על כבוד הבריות יותר ממה שמקפיד על כבוד עצמו שהרי אליהו כשתבע כבוד אב ולא כבוד הבן נדחה לגמרי שוב לדרכך דמשק אבל יונה שתבע כבוד הבן ולא כבוד האב לא נדחה לגמרי רק שני פעמים דיבר עמו המקום (איוב לג) הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר ר"ל מאחר שהם שלימים בינם לבין חביריהם עם גבר לכן הקב"ה מדבר עמהם ב' פעמים ומה שאמר שלש והלא שנית דברה עמו ולא שלישית כבר תירץ שם בגמרא (יבמות צא) על עסקי ננוה לא דיבר עמו רק שני פעמים אבל באמת עוד פעם שלישית דבר עמו כמ"ש התוס' שם לכן אמר פעמים שלש וכל זה עבור שהוא תבע כבוד הבן ז"ש עם גבר אבל התובע כבוד האב וכבוד הבן נוסף לו דברים רבים כהמה וע"ד הרמז קא חשב ג' אלו שהן הן שבמדרש (ילקוט איכה) אמר כשבאו אברהם יצחק ויעקב משה להיכל כשראו אותו חרב התחיל אברהם ממרט בזקנו ואמר פסוק (ירמיה ח) מי יתן ראשי מים וגו' יצחק א' (חבקוק ג) שמעתי ותרגז בטני יעקב א' (איכה ד) קלים היו משה א' מי יתן לי כל א' אמר פסוק לפי מידתו אברהם בעל גמילות חסדים שבזכות זה היתה מרים מפרנסת הדור במדבר באר של מרים לכן ר"ת מ"י י"תן ר"אשי מ"ים ר"ת מרי"ם שבזכותה היו ישראל יונקים מבאר מים חיי' ומדת אברהם נמשלה למים לכן אמר הוא זה הפסוק יצחק אמר נגד מידת עבודה שהיה אהרן עומד ומקריב בעבודה במדבר והיו ז' עננים מחפים על ראשיהון של ישראל ועתה בחורבן (שם א) שמעו כי נאנחה אני ר' יהושע פתר קרייא באהרן בשעה שמת אהרן ענני הכבוד הסתלקו (במדבר כא) וישמע הכנעני מלך ערד ז"ש שמעתי ותרגז בטני נגד מידת רוגז ויעקב עמוד התורה שהיה משה נותן מן לישראל מ' יום מן השמים לחם אבירים של מלאכי השרת לכן אמר עתה קלים היו רודפינו מנשרי שמים שמתחילה הי' נושא אותם על כנפי נשרים אמר רב עוקבא בליל ט' באב נכנס אברהם אבינו לבית קדשי הקדשים תפסו