מגלה עמוקות חלק ב קמב

והוא נותנה והוא אינו רק מפי הקב"ה וכה"א (תהלים קו) ויעמוד פנחס ויפלל עושה פלילות עם קונו ר"ל שהקב"ה סייעו לזה ואפ"ה (שם) ותחשב לו לצדקה כאלו הוא עשה בעצמו זה הענין אבל רש"י בפי' החומש פירשו שם בענין אחר חמריה דמאריה וטיבותא לשקיי' על מה שמשה ברך בשתי ידים והוסיף משנו

פנחס בן אלעזר. שהיו השבטים מבזים אותו ראיתם בן פוטי הרג נשיא בישראל התחיל הכתוב מייחסו מקשה אמ"ז ז"ל והלא גם הם ידעו שהוא בן בן אהרן אשר האב הוא מיוחס רק שביזוהו מצד אבי אמו וא"כ מה הועיל יחוסו שהכתוב מייחסו אחר אהרן הכהן הלא עכ"פ הוא שפר מיתקן מאב ומאם לא טהר והשיב הוא ז"ל דרך הזורר (איוב ד) זכר נא מי הוא נקי אבד זה פנחס (שם) ואיפה ישרים זה נדב ואביהוא דאישתזיבו בההיא שעתא וכו' שב' נשמות של נדב ואביהוא באו לפנחס באותו פרק שנשמה שלו פרחה ונמצא שאינו בן אלעזר רק בן אהרן הכהן והוא מצד אם מאלישבע בת עמינדב אחות נחשון ולכן אמר לא נתכהן פנחס עד שהרג לזמרי שאז הרוויח ב' נשמות של כהנים שהם נ"א וק' לפי זה פנחס בן אהרן הכהן מבע"ל שהרי הוא בריה חדשה ולעת הזאה אינו בן אלעזר אבל הענין שהוצרך פנחס להתלבש בג' גוונין בסוד קש"ת שיש לו ג' מראות כדאיתא בזוהר וא"כ נשמה שלו הראשונה הוצרך להיותה בסים לקבל ב' נשמות שבאו אליו ואותה נשמה ראשונה כענין לבוש וגוף לאלו ב' נשמות שבאו אליו והוצרך פינחס להיות כלול מג' נשמות לעמוד לקבל בלעם הרשע שהלך ושני נעריו עמו הן יונוס ויומברוס והוא היה כלול מג' גוליירין בישין דמתגרין במלחמה נרמזין בראשי אתוון ש"ני נ"עריו ע"מו ש"רף נ"חש ע"קרב וכן הוצרך פנחס להתלבש ויעמוד פנחס ויפלל קאים בדינא שהוא יצח"ק חושבן פינח"ס כי נדב מצד ימין אביהוא מצד שמאל והן הן אברהם ויעקב הרי שהיה כלול מג' אבות והוא הוא המלאך י"י שהיה נצב בדרך לשטן לו שהראה לו סימני אבות יר"ט הדרך לנגדי נרמזין בא"ת ב"ש מג"ן הלת מלאכים שהם נשמה לאבות העולם אברהם מ"יכאל יצחק ג"בריאל יעקב נ"וריאל כי חושבנא דדין כדין אברה"ם יצח"ק ויעק"ב בגי' מיכא"ל גבריא"ל נוריא"ל וז"ס ויקח רמח בידו שמתחלה היה עומד פינחס ר"ח ולקח עמו יצחק אח"כ חטף מ' של חמה דטאם על משירייתיהו דישראל בסוד מעל בני ישראל הרי רמ"ח סוד אברהם ואח"כ חטף ו' של מות כדאית' ברעיא מהימנא הרי נטל כוחו של יעקב שהוא בכל מקום ו' כידוע הרי רומ"ח ואז כשהיה לו כל הג' גוונים של קש"ת שהוא סוד אל"י א"דום ל"בן י"רק וידקור את שניהם שהם סמאל ובת זוגו הרי השלים הו' מן השם הרי השלים שמו אליה"ו וא"כ הוצרך לומר פינחס שהוא בן אלעזר שנעשה נשמה הראשונה גוף אליו לקבל ב' נשמות שהוא עתה ב"ן א"הרן ה"כהן ובס"ת ה' תיבין רמז שהוא כלול מארבעתן נ"פש ר"וח נ"שמה נ"שמת נ"שמה כי אליהו בארבע ר"ל כל ארבע היו נכללין בו יחד בזוהר קם בדינא ועביד דינא קר בדינא שהבועל ארמית קנאין פוגעין בו ודאין דינא וידקור את שניהם ז"ש ויעמוד פנחס ודן דינא יפלל שפסק הדין קנאין פוגעין בו ועביד דינא שלא כליתי את בני ישראל בחמתי ומאחר שהוא אחיד בדינא זכה להתלבש בימינא לכן ניתנה לו כהונה שהיא מדת חסד ז"ש (תהלים קו) ותחשב לו לצדקה שנעשה מדת חסד שהוא אוהב צדקה ז"ס חימ"ה (שם לג) ח"סד י"י מ"לאה ה"ארץ כי הוא משיב חימה וזכה לפתוח מדת חסד קנאת"י בגי' ס"מאל ו"בת זו"גו (דברים כט) כי אז יעשן אף ה' וקנאהו והם שבט אפו ורצועה בישא לאלקאה ופנחס דקר את שניהם ברומח והנה רזא עלאה לדעתי כמו שעתה זכה פינחס שהוא אליהו דעליה אתמר (שמות ד) הוא יהיה לך לפה כי הוא סוד תורה שבע"פ כל הספיקות מונח עד שיבא אליהו ת'י'ק'ו וזכה במסירת נפשו למיתה שלקח רמ"ח בידו ושם נפשו בכפו גרם יחודא לעילא כדין מי שמוסר נפשו למיתה ונכנס בשלום עלאה שהוא יוסף ז"ס (תהלים קו) ויעמוד פנחס ויפל"ל בגי' יוס"ף לכן ניתן לו ברית שלום בו' קטיעה שהוא גבר שלים בתרין שלומין (ישעיה נז) שלום שלום לרחוק ולקרוב כן אח"כ בסיבוב שני כל ימיו היה ר"ע מצטער על זה ועלה במחשבה כל ימיו שאם יבא לידו ויקיים לתקן שלום עלאה ותתאה וכן הוה (חגיגה טו) שנכנס בשלום ויצא בשלום משלום של בנימין נכנס לשלום של יוסף נקרא עקיבא בן יוסף שגם הוא היה כלל תורה שבע"פ כי כולהו אליבא דר"מ והנה כ"ד אלף תלמידיו אלו הם כ"ד אלף שהרג שמעון בשכם על שמלו עצמן ונכנסו בברית עתה ונעשו גרים גרורים ונשאר שלום משבט שמעון ואותן הנשמות נאבדו עתה עם נשיא שמעון ז"ס נשיא בית אב לשמעוני רמז על שמעון שממנו יצא זה ושם גדר ערוה ועתה פרץ אח"כ כשראו אלו כ"ד אלף מחצבן לא חילקו כבוד זה לזה לפי שראו יסודן הראשון ומתו פעם שלישי בין פסח לעצרת ואותן מוצעת שהציעה לו כזבי בת צור באיסור אח"כ הציעה לו בהיתר ועל זה (נדרים) שחק ורק ובכה ר"ע כשבא אשתו של אנטריפס הרשע אצלו כי זכר מעשיו הראשונים ובכה בדרך תשובה שכן יאות לתקן והמה בוכים פתח אוהל מועד ועל שתפם בבלוריתא הסריקו בשרו במסריקת של ברזל (תהלים צב) מה גדלו מעשיך י"י מאד עמקו מחשבותיך (שמואל ב יד) לבלתי ידח ממנו נדח זה שהשיב הקב"ה למלאכים זו תורה וזו שכרה והשיב כך עלה במחשבה ראוי הוא לזה העונש לפי שהוא סוד מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח וז"ש ושם האיש המוכה את המדינית מה בא ללמדינו את המדינית ואחרים פי' להיות עמה ולשכוב אצלה בעוה"ב ומלפפתו וקשורה בו ככלב אבל לדידי ניחא שרומז על המצעות שהציעה לו אח"כ בהיתר