מגלה עמוקות חלק ב קלג

מדת כה שהיא גבירתה ורצה שתבא השפחה ותירש גבירתה ומתחילה אמר כלחוך השור על סמאל שהוא קדמאה לד' אבות נזיקין כדאי' בזוהר בזו הפ' על פסוק(זכריה ג) יגער ה' בך השטן וגו' תרין גערות אלו חד לדומה וחד לשר של גיהנם שהוא מתלבש בצורת שור עיין שם ותחת נבל הוא בלעם שהוא גלגולא של נבל כי ישבע לחם שדרשו עליו (משלי כג) אל תלחם את לחם רע עין שהוא בלעם איש רע בליע"ל בגי' בלע"ם שהיה שתום העין ונמצא שג' שרגזה עליהם ארץ שלשתן מרומזין בר"ת ש"ני נ"עריו ע"מו שבזה נתלבש בג' דרגין של נחש שרף עקרב ולכן עמד מלאך י"י כנגדו שהוא היה נשמתא של פנחס שנתלבש ג"כ בקשת שהם ג' גוונין שהם לקבליה זה לעומת זה כי כמו שנתלבש הוא בתרין רוחין של בניו חד מימין וחד משמאל והוא באמצע לכן נקרא (שם כח) אי"ש ר"ע עי"ן שהוא בלעם שנרמזין לסוף תיבות ש"רף ע"קרב נ"חש ובמלת אי"ש יש בו נוטריקון א"מצע י"מין ש"מאל עליו קאמר גבי יוסף (שם כ) מים עמוקים עצה בלב אי"ש מים הוא מורה על מים אחרונים חובה שהיתה שם יניקתו של בלעם ועליהם אמר בלק הנה מ"נעך י"י מכבוד ר"ת מי"ם אבל הוא סבר שבלעם הוא מים ראשונים שהם מצוה מסיטרא דקדושה אבל עתה ראה בלק שהוא מן מים אחרונים חובת אינון ובאתר דחובא אינון שריין ואין מכבדין במים אחרונים על זה אמר בלק אמרתי שאתה וכל הענין שלך הוא בקדושה ומים ראשונים מכבדין בהם ואמרתי כבד אכבדך אבל עתה רואה אני שגם אתה מסטרא אחרא מן מים אחרונים ובזה מנעך י"י מכבוד שאין מכבדין באותו מים וכמו שאמר ר' עקיבא (חגיגה טז) כשהגיעו לאבני שיש טהור מכלל דאיכא טמא נוטריקון (ישעיה כד) ש"איה י"וכת ש"ער (שם יג) ש'עירים י'רקדו ש'ם עמוקים על שם עמק הלב של בלעם ובלב איש זה בלעם שהיתה יניקתו מן בל של הבל ועליו קאמר (משלי כח) נבהל להון איש רע עין זה בלעם שהלך למדין ליקח שכר עצתו שעל ידו נהרגו כ"ד אלף (שם) ולא ידע כי חסר יבואנו כמ"ש בפ' חלק גמלא בעי קרנא אודנא דהוה ליה גזיזא מיניה זה שאמר ולא ידע כי חסר יבואנו שנחסר מן העולם והכתוב רמז שמכח זה זכה פנחס ונעשה כהן כי לא נתכהן פנחס אלא עד שהרג לזמרי נמצא שמן עצת בלעם (ר"ל שהכתוב הוא חסד בד' שהוא מדת כהן)

הנה בבית ראשון סילק בו חטא העגל בבית שני סילק חטא מרגלים והוא כמ"ש לא איש אל כ"ב הוא על דרך שאמר משה כשהתפלל על מרגלים (במדבר יד) והמתה אותם כאיש אחד ר"ל כמו שאר שאר בשר ודם שצריך לעשות מיד נקמה משני טעמים האחד שמא ימות הב' שמא למחר לא יהיה לו יכולת לעשות נקמה אבל אתה ה' ארך אפים תאריך אפך בהם והשיב הקב"ה (שם) סלחתי כדבריך כי ב' טעמים אלו לא שייכים אצלו כמו בבשר ודם כמ"ש (ירמיה י) וי"י אלהים אמת הוא אלקים חיים ומלך עולם אמר שני שמות אלו כנגד שני ענינים אלו וה"פ אלהים הקדוש ברוך הוא שנקראה' זה אלהים הבטחתו הוא אמת כי בשר ודם מתיירא שמא ימות לכן נקרא על שם של ה' שהוא מורה שהוא היה הוה ויהיה לז"א אלהים חיים שהוא חי לעד כנגד שם של אלהים שב"ו מתיירא שמא למחר לא יהי' לו ממשלה או שיהיה במקום שלא יהיה לו שם ממשלה לזה אמר הקב"ה אינו כן שהוא מלך עולם על כל העולם וזה מורה ע"ש של אלהים שהוא בעל יכולת לעשות גם בכאן כנגד ב' דברים אלו השיב בלעם שכבר סילק הקב"ה עון המרגלים לחורבן בית שני ואמר לא איש אל שאין צריך הקב"ה לעשות כמו איש ב"ו שהוא מכזב וכמו בן אדם שהוא מתחרט כי בן אדם שצריך להתחרט משני טעמים האחד שמא ימות למחר על זה אמר ההוא אמר ולא יעשה ר"ל ההוא בשר ודם אומר דבר ולא יכול לעשות לפי שימות ואינו מקיים גם בדיבור מלשון (בראשית מב) דבר אדוני הארץ אתנו קשות שיש לו יכולת היום ומחר בא ואין לו יכולת ז"ש ולא יקימנו שאינו יכול לקיים מחמת חסרון ממשלתו אבל הקב"ה אינו כן ולכן סילק הקב"ה והאריך עון מרגלים על חורבן בית שני ולא הביט און ביעקב עתה רק לאחר זמן ולא ראה עמל בישראל בעת הזאת שרצה בלק לקללם עבור חטא שלהם ואינו כן וראייה לדבר שאין להם חטא שהרי ה' אלהיו עמו וכמו שאמרו בפרק במה אשה (שבת נו) כל האומר דוד חטא אינו אלא טועה דכתיב (שמואל א יח) וה' עמו אפשר שדוד חטא וה' עמו וחטא בא על ידו והנה בירך אותם ג' פעמים שכן ג' פעמים ברכ"ה בגימטרי' תרוע"ה ז"ש ותרועת מלך בו וכן קללה שרצה בלעם לקללם בג' אותיות ברגע כמימריה שכתב התוספות (ברכות ו) שרצה לומר כל"ם והקב"ה היפך הקללה לברכה ונעשה מל"ך בג' פעמים בירך אותם שהוא בגי' תרועה ז"ש ותרועת מלך בו ובפעם ג' אמר כנגד חטא קרח שהוא יושב בגיהנם כנגד זה אמר מה טובו אוהליך יעקב וקחשיב ששה מדריגות כנגד שש מעלות לכסא והם ששה היסודות שית דרגין לנשמתן לגן עדן סוד ששה היכלות בסוד בראשי"ת ב"רא ש"ית דרגין דנשמה ולכן יעקוב מלא בו' על ו' דרגין אילין

מי מנה עפר יעקב. שבדקן בעגל כסוטות (שמות לב) וישק את בני ישראל וכן אפר פרה כפרה על עגל תבא אמו ותקנח בנה ומספר רובע ישראל דגלים (ב"ק צ) מאן דאמר רחמנא וותרן יוותרין בני מעוהי לז"א כי הקב"ה שומר העון לכ"ד דורות הן עם לבדד ישכון שהוא על חורבן (איכה א) איכה ישבה בדד. וכנגד מרגלים שא' הקב"ה (במדבר יד) ואולם חי אני וימלא כבודי את כל הארץ שהוא ע"ד שאמר משה והמתה אותם כאיש א' וכי איש אתה שמוכרח למות כי מתירא שמא למחר לא יוכל לנקום כי מחר בא ואיננו גם אין בו יכולת לנקום עז"א אלקים חיים ומלך עולם לז"א לא איש אל שמוכרח האיש לכזב כי לא יוכל למלאות