מגלה עמוקות חלק ב קכא

יסתרו מנגד עיני בקרקע הים משם אצוה את הנחש ונשכם ומלמעלה שרף יעופף במסורה ב' (שיר ב) ופריו מתוק לחכי (ישעיה יד) ופריו שרף יעופף במדרש מן היה לו תקמ"ו טעמים ז"ס ופריו מתו"ק לחכי שהיה לו תקמ"ו טעמים והם התרעמו ואמרו נפשינו קצה לכן ופריו שרף יעופף ששלח הקב"ה עליהם השרפים ותקצר נפש העם ד' פעמים במסורה לפי שלשון הרע לישנא דקטיל תליתאה ר"ל הוא שקול נגד ג' עבירות חמורות ע"ז ג"ע ושפיכות דמים ומצינו רבנן דרשו בפ' ויצא ע"פ (בראשית כח) ושמרני בדרך הזה אשר אנכי הולך שהוא משמש על ע"ז ג"ע ש"ד ולשון הרע ע"ז (עמוס ח) חי אלהיך דן וחי דרך באר שבע ג"ע (משלי ל) כן דרך אשה מנאפת ש"ד (שם א) בני אל תלך בדרך אתם לשון הרע (תהלים לז) ודרכו קשתם אצל ע"ז כתיב (שופטים י) ותקצר נפשו בעמל ישראל אצל גילוי עריות אתמר בשמשון (שם טז) ותקצר נפשו למות אצל ש"ד (זכרי' יא) ותקצר נפשי בהם ופה אצל לשון הרע כתיב ותקצר נפש העם בדר"ך א' בדרך לכלול כל הדרכים שאמרנו ששקולה זו מכל ג' עבירות ע"ז ג"ע ש"ר ויסר מעלינו את הנח"ש במסורה כל חיויא קמצא כי הקב"ה קמץ אותה וסגר פיה כד"א (קהלתי) אם ישוך הנחש בלוא לחש שלחשו עליה מלמעלה שתלך ותעשה דין בפלוני כי (תהלים קמח) רוח סערה הוא השט"ן (שם) עושה דברו של הקב"ה שהוא גוזר מלמעלה לכן בכאן וישלח בעם בפתח שנפתחו מוסרותימו וז"ש (שם ב) למה רגשו גוים (שם) על י"י ועל משיחו מה יאמרו שהנה הקב"ה אסר בזקים פיהם של מחבלים דלעילא שאין רשות בידם לחבל לכן יאמרו ננתקה ממנו מאותה הנחש העליונ' מוסרותימו שהוא קשורה בשלשלאות ואין רשות להזיק בני אדם (שם) ונשליכה ממנו עבותימו מה שישראל קשורין בענף (ויקרא כג) ע"ץ ע"בות משולשין בג' אבות אברה"ם יצח"ק יעק"ב בגימ' ע"ץ עבו"ת (תהלים ב) יושב בשמים זה הקב"ה ומשיחו ישתק כי משיח יתיב בשמים נגד פתח של רומי לתתא כדאיתא בחלק (שם) י"י ילעג למו אז ידבר אלימו באפו ובחרונו כדאיתא בזוכר שם באותו היכל מן לשון הרע מתעורר אף וחימה ויסעו מהר ההר פ' זו רומזת לעתיד כי הנה ד' גליות נמשלו כל א' להר והן ארבעה מרכבות שראה זכרי' (זכרי' ו) יוצאת מבין ההרים וההרים הרי נחושת שהן ד' מלכיות סוסים אדומים בבל סוסים שחורים מדי לבנים יון סוסים ברודים אדום כי שני הרים הם ונחלקין לד' כי (איכה א) ישתרגו עלו על צוארי ויעקב שראה (תהלים קכה) ירושלים הרים סביב לה שהם ד' מחנות הטומאה א' (בראשית כח) מ"ה נור"א המקו"ם הזה בגי' ד' מלכיות ד' כוחות הטומאה כי ד' כוחות הטומאה הם מנהיגים ארבע מלכיות וכל ד' מלכיות יניקתם מן (יחזקאל כט) תנים הגדול הרובץ בתוך יאוריו שכן תני"ן בגי' ד' כוחו"ת הטומא"ה וכן ד' מלכיו"ת וז"ס ויחלום כשיצא יעקב מבאר שבע וראה ז' דרגין בההוא תנין בז' רישין ראה שהיא ס"לם בגימטריא ק"ל קל מן שמיא נפל על סמא"ל אתמר הוא מוצב ארצה שהוא יצר הרע יורד ומסטין ועולה ומקטרג ז"ש נוטל רשות ונוטל נשמה (בראשית כח) וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי אלקים הם סיטרא דדינא קשיא עולים ויורדים בו הכל תלוי בי' (שיר ד) אלף הענן תלוי עליו שעל פיו יצאו ועל פיו יבואו לדין והכל ברשות עביד אם ישוך הנחש אינו עושה כלום רק והנה י"י נצב עליו שמצווהו לכן צווח יעקב (תהלים קכא) אשא עיני אל ההרים הם טורי דמלטטא וטורי דנחשא ואז יאמר נא ישראל (שם) מאין יבא עזרי שהם לנו הרבה אורבים במרום הדר א' (שם) עזרי מעם י"י וגו' אל ינום שומריך (קהלה ה) כי גבוה מעל גבוה שומר והנה ישראל הולכים בגליות (תהלים קה) מגוי אל גוי ומממלכה אל עם אחר והנה בזו הפרשה רומז כשנסעו ישראל מהר ההר וילכו ויסעו במדבר העמים מהר אל הר דרך ים סוף עד שיבואו בסוף דרגין שנימנית בשמינית למלכי אדום לכן חזרו לאחוריהם ח' מסעות כדברי רש"י בפ' מסעי לסבב את ארץ אדום ותקצר נפש העם בדרך ד' פעמים ותקצר במסורה נגד ד' גליות אבל גלות הזה של אדום הוא על עון לשון הרע וידבר העם באלקים ובמשה למה העליתנו מארץ מצרים הלא טוב היה לנו לשבת במצרים ז"ש וישבו שם ימים רבים שהיו ראוים להיות כל ד' גליות שאנו יושבין בד' מלכיות שנים רבים היה לנו ראוי לשבת במצרים למות במדבר על גליות אלו ונפשינו קצה בלחם רע עין שהוא ק"לקל חסר (איוב כד) קל הוא על פני המים כי בכל גליות אנו יושבין תחת ק"ל משיריין דיליה ומיד כשמתעוררין ישראל לשון הרע מתעוררין כל הנחשים וישראל ראו שהכל תלוי באותו תנין גדול רובץ בתוך יאוריו לכן בקשו ויסר מעלינו את הנחש במסורה ג"פ ויכר (שמות ח) ויסר הערב מפרעה ומכל עבדיו ויסר את הנחש (שם יד) ויסר את אופן מרכבותיו פרעה היה התנין ועליו היו תלוין כל הערבוביא ז"ש ויסר את הערוב ויסר את אפן מרכבותיו אופני מרכבותיו מבעי למימר או אופן מרכבתו אבל בזה האופן תלויין כל המרכבות או שבקשו על ערב רב שהיו אתם וגרמה להם ערבוביא בישא ז"ש ויסר את הערב שהם ערב רב אז ויסר את הנחש כי לא נחש ביעקב לכן אמר הנחש בלשון יחיד כי בזה הנחש תלוין כל המרכבות א"פן בגי' סמא"ל כל המרכבות בנוין עליו לכן עשה משה נחש נחושת כי ההרים הרי נחושת והביט אל הנחש וחי כי גלות מכפרת עון והפסוק אומר (ישעיה ה) לכן גלה עמי מבלי דעת ר"ל שאינם רוצים לידע שהם בגלות ואין מקבלים עול גלות עליהם אבל והביט אל לשון הרע שדיבר וזרקו אותו לנוקבא דתהומא רבא וכשיביט האדם באלו ענינים אזי וחי ואם קאי אקליפת נגה שצריכין ישראל להעלותה מן הקליפות וניצוצות הנידחות כלם יעלו לקדושה ודרך נגה (משלי ד) וארח צדיקים כאור נגה כשישראל מביטין למעלה ומעלים ניצוצות מן קליפות